נגמרו המריבות וכבר יש החלטה איפה נהיה, עם מי מהמשפחות נחגוג השנה את ערב ראש השנה,
כבר קנינו מתנות, אנחנו כבר יודעים מה אנחנו מביאים לארוחה, קנינו כבר בגדים חדשים (כן…בטח !).. רק נשאר לריב לפני היציאה.
לריב ? עוד לא סיימנו ? הילדים שלנו בדיוק כמו בחג הקודם, ממש לא רוצים להיות שם.
יש להם גם הסברים מאוד ברורים –
• האוכל לא טעים להם
• הכיסאות לא נוחים להם
• החברה לא נעימה להם
• יהיו שם ילדים שתמיד רבים איתם
• לא בא להם להיות נחמדים עכשיו
• החברה לא תמיד מוכרת
• הבגדים מציקים להם
• יש שם כללים שהם לא נעימים להם
• טקס הברכות שלא נגמר
• יושבים יותר מדי זמן ואי אפשר לקום קצת
• המולה מעצבנת
• ריחות שהם לא אוהבים
האמת, אפשר להבין אותם, גם אנחנו עוד זוכרים את ארוחות החג המעצבנות עם הדודים והחברים.
אולי הגיע הזמן לשנות את חוויית ארוחת החג?
אולי כשהילדים שלנו יהיו הורים, יהיה להם זיכרון נעים….
במקום לצעוק עליהם ולהתעצבן, אנחנו נראה לילדים שראינו את הקשיים שלהם בחג הקודם, ושהשנה החלטנו לפעול אחרת כדי להקל עליהם.
אנחנו לא יכולים לשנות את המשפחה שלנו ולא את המאכלים המסורתיים, אבל אפשר להתחשב יותר ולדאוג שיהיו גם דברים שישמחו אותם. זה לא אומר שנפתור להם את כל הקשיים, וזה לא אומר שנשחרר אותם מארוחת החג.
חשוב שהם ידעו שאנחנו רואים את הקשיים שלהם ושעשינו הכל כדי שיהיה להם נעים יותר –
נבחר את המוזמנים –
אם הארוחה אצלנו, אנחנו אחראים על בחירת המוזמנים. ונוכל להקפיד שבין המוזמנים אלינו יהיו גם כאלו שהילדים אוהבים את חברתם.
אם אנחנו מתארחים, ננסה להיות מספיק מעורבים בבחירת המוזמנים, לטובת ילדינו.
נכין מאכלים שהילדים אוהבים –
נדאג להכין או לתאם מראש שנביא איתנו, מספר מאכלים שנדע שהילדים ישמחו לאכול.
נציב גבולות מראש –
אם אנחנו המארחים, נתאם מראש עם הילדים, באילו משחקים הם מרשים לשחק ובאילו לא נוגעים.
אם אנחנו מתארחים, נציע לילדים להביא לעצמם עיסוק לרגעי השיעמום, נציע משחקים שיהיה להם כיף לשתף, את המשחקים שחשוב להם שאף אחד לא יגע להם, נשאיר בבית.
(באתר העמותה תוכלו למצוא משחקים וחוברת שעשועים מותאמות לערב החג – רק להדפיס ולקחת איתכם >https://bit.ly/2JbwYKH
נשתף את הילדים בהכנות –
🔘 ניתן להם קטע קריאה שיתכוננו עליו מראש, ניעזר בהם בעיצוב שולחן החג, נבקש מהם רעיונות נוספים.
🔘 נכין את הילדים למה שצפוי בערב, כמארחים או כמתארחים.
🔘 ניתן לילדים משימות במהלך ערב החג, כדי שיוכלו לשחרר קצת את עצמם.
🔘 נסדר להם מקום ישיבה נוח שיהיה להם ל"מילוט" ול"חברה" נעימה.
🔘נדאג שאוכל שהם לא אוהבים, גם לא יוצב בדיוק ליד הצלחת שלהם.
🔘 נלמד אותם ונתרגל איתם נימוסי שולחן. לא נשאיר את זה רק לארוחה עצמה.
🔘 אל תשכחו במהלך כל הערב להתייחס לילדים, לשלוח מדי פעם חיוך, לדבר איתם, לספר עליהם דברים חיוביים, להחמיא להם, לחזק אותם…תנו להם להרגיש שאתם גאים בהם.
גם בדרך חזרה הביתה – לפעמים אתם והילדים כבר עייפים ואולי גם רעבים וכל דבר יכול לגרום לפיצוץ. היו מוכנים לזה – היו סבלניים, התחשבו, הכינו משהו טעים לדרך חזרה שתוכלו לנשנש או לשתות ושימו מוסיקה שכולם אוהבים.
והכי חשוב – סעו הביתה בזהירות!
תקופת חגים שמחה לכם ולבני משפחותיכם 🙂

בעוד 5 ימים נחזור למסגרות החינוכיות (סופסוף) אחרי המון זמן בבית, אחרי כמעט שנתיים של לא מעט שינויים וטלטלות.
איך נעשה הכנה מקדימה נכונה?
🔘 אם ילדכם נכנס לראשונה למסגרת חינוך או עובר למסגרת אחרת, חשוב מאוד להכיר לו את המסגרת עוד טרם תחילת השנה, או כפי שמקובל לכנות זאת, "טיול הכנה", "סיור מקדים" שחשוב לבצע לקראת מפגש עם טריטוריה חדשה: לחוות ביחד את הדרך למסגרת, להכיר את המבנה חיצוני-חצר, והפנימי. במידה ובית הספר/גן פתוחים, מומלץ, כן, אפילו לבדוק יחד עם הילדים היכן ממוקדמים השירותים למקרה הצורך.
🔘 אם הילד נשאר באותה מסגרת, עדיין כדאי לעשות "טיול הכנה", פשוט כדי לוודא שהילד זוכר בכלל ש"מסגרת חינוך" עדיין קיימת, וכן לעזור לו להפנים את החזרה למציאות…
🔘 את התיק עם כל הציוד מומלץ כמובן להכין מבעוד מועד…
למתקדמים שביניכם, כבר כמה ימים לפני, מומלץ לשוב לטקסי השינה: "ארוחות ערב, מקלחות, מיטה וסיפור לפני השינה" זוכרים? כל הדברים שגם אנחנו בתור הורים הספקנו קצת לשכוח, טוב, כי גם לנו מותר "קצת חופש".
🔘 ביום המיוחל, כדאי ללוות את הילדים חזרה למסגרת, לפחות "עד השער" וזהו… תפקידכם לשעות הקרובות הסתיים, יאללה ביי, לעבודה, ולבני המזל, ליום החופש הראשון האמיתי, היום הראשון ללימודים…
🔘 אם אתם הורים לילדים מתבגרים או טרום מתבגרים.. טוב.. אז למעשה החזרה לבית הספר כבר אמורה כבר להיות בעיצומה עבורכם.. אתם אמורים להיות כבר בקרב המאסף של "מלחמת הג'ט לג", הפיכתו של היום שוב ליום ואת הלילה ללילה.. אחרי חודשיים תמימים של קימה בשעות צהריים והליכה לישון בשעות הבוקר המוקדמות, בני הנוער למעשה מבחינת שעון ביולוגי חיים בארה"ב.
🔘 הידעתם? בכל יום יכול הגוף "לצמצם" פער בשעת שינה אחת בלבד, ומכאן שאף נהפכו להם יום ולילה, יש צורך ב-12!! ימים לצמצום הפערים… ואם הקרב הזה נראה לכם אבוד מראש, אז טוב..
לפחות, כדאי שתתחילו כבר ממחר לעמת את ילדכם עם העובדה המשונה שה-1 בספטמבר מגיע.
על אף גילם "המופלג" של המתבגרים שלכם, עזרו להם להתארגן ולבדוק כי אכן יש ברשותם את הציוד הלימודי הנדרש וספרי הלימוד.
🔘 אם צפוי שינוי במסגרת הלימוד, שווה לשבת עם הילדים ולעשות חשיבה איך בכל זאת מתארגנים כך שהמעבר יהיה קל ומאורגן יותר.
וגם במקרה שלכם, הורים יקרים, ה-1 בספטמבר הוא יום החופש הראשון מזה חודשיים וחצי, מומלץ להכריז עליו כיום חופש!

"את יודעת כמה ציוד יש לנו בבית? אני יכולה לפתוח חנות למכשירי כתיבה מכל הציוד שקנינו בשנים האחרונות. כל שנה יוצאים דברים חדשים שאנחנו מתפתים לקנות – לוגואים חדשים, דמויות שהילדים אוהבים. הכל כל כך זול, יש תחושה שאפשר לקנות ולקנות בלי לחשוב וזה כל כך כיף. יש את כל חנויות הסטוק למיניהן שאפשר להעמיס עגלות והילדים נהנים להעמיס בלי חשבון. אנחנו לוקחים אתנו את הרשימה שהילדים הביאו מביה"ס וזה תמיד רק הבסיס לשינויים. ברגע שנכנסים לחנות, אנחנו לא נשארים צמודים לרשימה, הכל מפתה וכשאנחנו מגיעים לקופה, זו תמיד הפתעה, הכל כל כך זול ואני תמיד מצפה לחשבון קטן יותר.
חשבתי ללכת לקניות לבד, בלי הילדים, אבל ברור לי שהילדים חייבים להיות שותפים לקניה הזו כי זה חלק מההתכוננות שלהם לחזרה ללימודים. אני לא רוצה השנה שוב להגיע לתשלומים הגבוהים האלה, שאני משלמת עליהם חודשים אח"כ, אנחנו כמשפחה ממש לא יכולים לעמוד בזה ולכן אני לא מחליטה ודוחה ודוחה את הקניה הזו".
אנחנו כבר עמוק בתוך המחצית השנייה של החופש הגדול, כבר כמעט סוף החופשה.
כל מבצעי "חוזרים ללימודים" קורצים לנו. זה הזמן, חייבים לעשות את זה! עצם הפעולה תכניס את הילדים למוטיבציה לקראת החזרה לשנת הלימודים. אז איך נעשה את זה מבלי להיכנס להוצאות שלא נוכל לעמוד בהם?
נתחיל בפעילות עם הילדים, נרכז את כל מאגרי הציוד המשרדי שאספנו לאורך השנים – קלמרים, מחקים, שדכנים, טושים, מחדדים, מחברות, קלסרים, דפים ועוד הרבה כמותם. נעשה סדר, נעבור על המאגר שצברנו ונמיין :
– האם הציוד תקין? טושים כותבים, שדכן לא תקוע, עפרונות באורך המתאים..
– איזה שימוש אפשר לעשות בציוד שכבר לא מתאים לי? האם יוכל לשמש כטיוטה, או לשימוש ביתי בלבד?
– אולי יש דברים שנוכל לתרום לנזקקים?
– מה עדיין חסר לנו לתחילת השנה? עכשיו זה הזמן לדייק את הרשימות שלכם ולהתאים אותה לרשימה שקבלנו מביה"ס.
– פנו זמן לקניית הציוד, אל תלכו כשאתם בלחץ של זמן וקחו אתכם את הרשימה שהכנתם –
1. הקציבו לכל ילד תקציב קטן לגלישה מעבר לרשימה שנקבעה. ממליצה לתת לילדים מחשבונים או פנקסים קטנים, שיוכלו לחשב כמה נשאר להם לקניה שמחוץ לרשימה.
2. ברשימה שלכם – סמנו/מרקרו/מחקו יחד עם הילדים כל פריט שרכשתם.
3. חשוב שאנחנו ההורים ניצמד לרשימה שהכנו בבית ונדאג שלא נחרוג ממנה.
לעתים שווה לקנות מעט מכל דבר לפני תחילת השנה וכך להשאיר את ה"זכות" להשלים את הקניות לאחר תחילת השנה, כשיתגלו כל הדברים החסרים.
זה בדיוק הזמן להחליט ולהדגיש מראש שאנחנו נצמדים לרשימת הקניות שהכנו, וללמד את הילדים צרכנות מחושבת. כלומר, לשאול לפני שרצים לקופה "האם באמת אני צריך את זה?".
חשוב לזכור ולהזכיר – מהכסף שחסכנו על קניות לא הכרחיות נוכל לקנות דברים אחרים שרצינו, לצאת לבילויים או לחסוך למשהו גדול שאנחנו רוצים.
למדו את הילדים שחוויית קניות יכולה להיות מהנה ומספקת גם כשהקניה מצומצמת. כך תלמדו אותם ליהנות מדברים קטנים, לשמוח מדברים פשוטים ולצפות לעוד.

מכירים את זה שאנחנו מתכננים לעשות המון דברים בחופש הגדול ובסיום הקיץ אנחנו אומרים שלא הספקנו אפילו רבע מהדברים שרצינו לעשות? חלק מהדברים נשכחו ועל חלק ויתרנו.
ולכן…בדיוק עכשיו, כשמחצית מהחופשה מאחורינו – הגיע הזמן לבדוק מה עשינו ומה לא.
על מה ויתרנו, מה פספסנו רק כי לא רשמנו ומה עוד לא הספקנו לעשות.
זה הזמן לעצור ולעבור שוב על הדברים שכתבנו, שחשבנו, שרצינו לעשות. התזכורת הזו כל כך חשובה כי יש לנו עוד שלושה שבועות של חופשה וזה הרבה זמן להספיק ולעשות דברים. עדיין יש לנו זמן, עדיין לא מאוחר לעשות זאת.
מי שהתכונן לחופשת הקיץ מראש והכין עם הילדים רשימה של פעילויות שירצו לעשות בחופשה?
☀ הצגות
☀ סרטים
☀ חברים שירצו לפגוש
☀ אטרקציות
☀ קורסים…וכו׳.
זה הזמן לבדוק מה ביצענו מתוך הרשימה ואם אתם כבר לא מוצאים אותה – לא נורא, הכינו רשימה חדשה ושבצו את הפעילויות שרציתם בלוח החופשה המשפחתי.
ורגע… מה איתנו? ההורים?!
לנו היו הרבה מטלות, חלקן כבר לא רלוונטיות (כמו איסוף מידע על קייטנות, או פעילויות בתנועות הנוער) אבל יש דברים שעדיין רלוונטיים וישפיעו על ההתנהלות שלנו עד סוף חודש אוגוסט, כמו:
האם קבענו תורים לבדיקות שגרתיות? (כמו רופא שיניים, שיננית, בדיקות דם)
האם עמדנו בתקציב שקבענו לחופשה המשפחתית, למורים הפרטיים, לקייטנות וכו'?
האם נשארו לנו עודפים? בואו נוסיף עוד פעילות כייפית עם הילדים.
האם פעלנו לפי סדרי העדיפויות שהחלטנו עליהם ?
האם היומנים שלנו היו מתואמים ומעודכנים בכל האירועים שתכננו ?
האם התמדנו במעקב אחר הפעילויות על "לוח החופש הגדול" ?
תכנית בייביסיטר עד סוף החופש – עדיין חשובה והכרחית בהתאם לזמינות המשפחה המורחבת (סבא, סבתא, דודים, חברים וחברות).
האם מצאנו מורים פרטיים שימשיכו וילוו את הילדים גם במהלך שנת הלימודים.
האם התחלנו להתכונן עם הילדים לתחילת שנת הלימודים הבאה?
חשוב שתכתבו רשימה ותסמנו את הדברים שאתם חייבים לבצע, תתעדפו אותם, מה שכבר ביצעתם – תמחקו! רשימה מאפשרת שקט, רוגע.
ואל תשכחו, החופש הגדול בעיצומו – בואו נמשיך ליהנות !

המתבגרים שלנו כבר במצב של התפרקות מוחלטת ואני מתכווצת מדאגה כי אני מרגישה שהיום הפך ללילה, הלילה הפך ליום, ארוחת הבוקר נדחתה לשש בערב, עם שלושת המתבגרים שלי אני נפגשת רק שאני חוזרת מהעבודה ואז הם כבר היו בדרכם לבילוי שלהם.
בשעות לילה מוזרות אני שומעת את המקרר נפתח, המולת מתבגרים. ואני קמה בבוקר לערימת כלים בכיור, שיש מלוכלך, ואין על מי לצעוק – הם עכשיו נרדמו ואני שוב בדרכי לעבודה.
התקשורת הפכה להיות בוואטסאפים בלבד (כמה כסף אני צריך למחר..), אני לא מצליחה לנהל איתם שיחה, אין לי מושג מה הם ואם בכלל, מי החברים שהם מבלים איתם, האם הם מבלים רק עם החברים מבית הספר או שיש להם חברים חדשים?
זהו – איבדתי שליטה !
בלילות הראשונים עוד הייתי יושבת ומחכה ערה, כדי לדבר עם המתבגר שלי כשהוא שב מהבילוי. אבל לא עמדתי בזה יותר משבוע. קרסתי מעייפות ובבוקר נאלצתי לקום כרגיל לעבוד. ויש לי עוד ילד צעיר בבית שעבורו אני מנסה לשמור על שגרה והמתבגרים שלנו בכלל לא שותפים בנסיונות – אלא מחבלים בהם.
אז איך עושים את זה ?
לא חייבים שכך זה יהיה. בסופו של דבר האחריות היא שלנו. אנחנו הם אלה שצריכים לנהל את הבית, אנחנו הם אלה שצריכים לנהל את הילדים שלנו ואנחנו הם אלה שצריכים לקבוע את הגבולות למרות שהמתבגרים שלנו יאתגרו אותנו כל פעם מחדש.
אז זה לא יהיה בדרך של צעקות, איומים או בכעס – המשוואה הזו לא עובדת !
אלא – תקשורת, עידוד ואתגר.
– קבעו איתם זמן שבו תוכלו לדבר איתם. החליטו היכן ומתי, הודיעו להם מראש וכבדו אותם. התייחסו לפגישה כאל פגישה עסקית. רשמו את הפגישה ביומנים, שלחו הודעות תזכורת.
שתפו כמה אתם דואגים להם.
– הציעו רעיונות לתעסוקה מועילה עבורם – הציעו ללוות אותם להוצאת כרטיס עבודה, בדקו אפשרויות עבודה עבורם במקום העבודה שלכם, נסו לגייס אותם לעבודות בתוך הבית או אצל חברים / משפחה / סבא וסבתא.
– הציעו להם להירשם לקורסים אונליין של ניהול אתרים / שיווק דיגיטלי או כל מה שיכול להוות תעסוקה עתידית עבורם. תנו להם ״כלים לעתיד״ שהם יוכלו להשתמש בהם בעתיד.
הגדירו יחד איתם זמנים לימי החופשה שכולם יוכלו לחיות איתם בשלום. לדוגמא:״עד שעה 1:00 בלילה, המקרר נסגר״, מוסיקה אחרי השעה ___ שומעים רק באזניות״ , ״עד השעה ____ מגיעים הביתה״.
קבעו זמני "התייצבות" קבועים. כלומר, וואטסאפ לאחר חצות כדי שתוכלו להירדם בשקט. בנוסף, בקשו לקבל מידע היכן הם ועם מי הם מבלים.
– במסגרת התכנית היומית, הקפידו על ארוחת ערב משותפת, מילקשייק של אחר הצהריים במרפסת וכו'. המטרה – שיהיה לפחות מפגש אחד ביום (בשעה נורמלית).
מטרת המפגש היומי היא במיוחד עבורנו המבוגרים – לוודא שהמתבגרים שלנו בריאים בגופם ובנפשם (דיבור מבולבל, עיניים אדומות, ירידה במשקל ועוד).
– קבעו תקציב שבועי לבילויים וקניות והבהירו שאין חריגות ממנו.
החופש הגדול הוא גם הזדמנות לקבוע את כל הבדיקות הרפואיות השגרתיות שדחינו במהלך שנת הלימודים (רופא שיניים, בדיקות דם וכו').
– אירועים משפחתיים – הקפידו ליידע את המתבגרים מספיק זמן מראש כדי שיוכלו להתארגן בהתאם. כך תמנעו את ״למה לא אמרת לי? קבעתי כבר עם חברים״.
– זה הזמן גם לתת להם תגבור במקצועות הלימוד הנדרשים. עודדו אותם ותגמלו אותם על המאמץ שלהם.
– אל תשכחו לקחת חופשה משפחתית עם כל הילדים, גם אם אין כרגע טיסות לחו״ל וגם אם לא מתאפשר ללכת לכל מיני מקומות.
אפשר לעשות חוויה משפחתית גם בבית – להכין סרט, פופקורן, פיג׳מות בסלון, להזמין ארוחת ערב ממקום שכולם אוהבים, לבשל יחד ועוד. הגיבוש, השפה שנוצרת שם, הבדיחות והחוויות יישארו בליבם שנים.