בתאריך 5.1.17 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את הגברת אורלי צדוק. אורלי, פסיכולוגית תעסוקתית, מומחית בתכנון לימודים וקריירה לאנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD. לאורלי למעלה מ-25 שנות ניסיון בתחום הייעוץ התעסוקתי והיא שותפה לכתיבת הספר "מלקות לחרות".

במהלך האירוח אורלי צדוק ענתה על שאלות שעסקו ב:

• הכשרות מקצועיות ולימודים גבוהים לאנשים עם הפרעת קשב
• התמודדות עם לימודים ועבודה
• תכנון קריירה
• תהליכי חיפוש עבודה

אז לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

חשוב להדגיש כי אין לראות בתשובות שמופיעות מטה כייעוץ איש וכי תמיד יש צורך להתייעץ עם איש מקצוע

Reut Krantsberg
אשמח ל"שיטות"/"טיפים" ללמידת נושאים שפחות מעניינים…בין אם בלימודים (תמיד יש לפחות קורס אחד פחות מעניין) או בעבודה (עבדתי כמזכירה בחברה שלא הצלחתי לזכור איך נקרא כל פריט ולמה צריך אותו, כי זה כל כך לא עניין אותי…..).

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
כפי שאת מציינת, בעיה אופיינית ואתגר רציני. אין דבר שקשה יותר לאנשים עם הפרעת קשב מאשר השעמום. הם מוכנים לסבול ולכאוב כל דבר, רק לא להשתעמם. ולכן הרבה פעמים אני טוענת, שלאנשים עם הפרעת קשב אין ברירה אלא למצוא תחום עיסוק, שממש מעניין אותם, כי לעומת אחרים, היכולת שלהם לעשות דברים רק כי צריך היא מוגבלת. יש כמה פתרונות לכך –

1. השתדל תמיד להיות במקומות שמעניינים אותך.
2. למצוא ענין גם במקומות שלא מעניינים. לדוגמה, גם בקורס בו לכאורה הנושא פחות מעניין, לנסות לראות איך הוא מתחבר ומתקשר לנושאים שיותר מעניינים אותך וכך למצוא ענין.
3. טיפ נוסף הוא להיות אקטיבית בשיעור, לשאול שאלות, להיות מעורבת.

לגבי שמות והקשר שלהם לתוכן, גם זה אתגר ידוע. הדרך היא "לתת להם סימנים". לדוגמה, לכתוב ספקים בצבע אחד ולקוחות בצבע אחר, לראות מה השם מזכיר, למשל הלקוחה שקוראים לה דליה היא דומה לגלית, שהייתה איתי בתיכון והשם שלה בא'-ב' הוא אחרי ג', כמו גלית וכדומה, להכין רשימה מפורטת של התיקיות והמסמכים שנמצאים בהן. ניתן גם להכין מסמכים בכמה תיקיות, לדוגמה מסמך יכול להיות שייך גם לאוניברסיטה בה אני לומדת, גם לחברים שלי וגם לתיקייה שעוסקת בפרויקט הגמר שלי. עוד אפשרות היא לבקש לשתף אנשים בתיקיות ולהיעזר בזיכרון שלהם אח"כ ועוד ועוד.
המסר החשוב הוא, לעשות ריבוי של דברים אקטיביים, כי המנגנון האוטומטי והפאסיבי לא עובד. להיעזר באחרים ולעשות דברים שמעניינים אותי. אני מזמינה את כולם לכתוב על טיפים שעוזרים להם במקרה כזה.

Eliad Tzemach
איך אפשר להתמודד עם בעיות קשב וריכוז בלימודים? אני לא מצליח להתרכז בשיעורי בית יותר מדי גם כשאני מרחיק אמצעים המסיחים את הדעת. והאם חוסר סדר וארגון הוא גם חלק מהפרעות קשב ואיך להתמודד עם זה?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
לגבי הלימודים, אכן לימודים מהווים אתגר מיוחד לאנשים עם הפרעות קשב. המודל הקלאסי של ישיבה פאסיבית בכיתה עם הרבה משתתפים, שמסיחים את הדעת הוא קשה. הצורך להתארגן בבית עם משימות נוספות באופן עצמאי הוא מורכב, ולכן יש מקום לקבלת עזרה. הבשורה המשמחת היא, שכיום כמעט בכל מרכזי הלימוד האקדמאיים יש מרכזי תמיכה, בהם אמצעים רבים לעזרה לאנשים כמוך. כמובן שיש לשקול התערבות תרופתית ולמידת אסטרטגיות למידה מתאימות, לדוגמה: לאנשים רבים עוזר ללמוד בקבוצה או להקשיב תוך כדי הליכה לחומר הנלמד ע"י הקלטות וכדומה. מומלץ כמובן להתייעץ עם מומחה בתחום הלמידה והפרעות קשב, כדי לסגל את דפוסי ההתמודדות הטובים ביותר עבורך.
חוסר סדר וארגון היא תופעה רווחת אצל אנשים עם הפרעת קשב. הדבר קשור לקשיים בזיכרון עבודה, לניתוקים מחשבתיים ולקשיים בהתנהלות עם זמן. כמובן שההתנהלות היומיומית עם אתגר זה אינה פשוטה אך היא חשובה. זה נשמע אולי פשוט, אבל בלגן ותקלות שקורות באופן יומיומי יכולים לפגוע באופן אנוש בתפקוד ובהשתלבות. יש אסטרטגיות רבות להתמודדות עם התופעה, לדוגמה להכין גיבויים למסמכים, לדאוג למפתחות רזרביים וארנק חלופי. לנהל טוב יותר מעברים, שהם הדבר הקשה ביותר בהתארגנות, לדוגמה המעבר מכיתה לכיתה, מהרכבת לאוטובוס וכדומה. חשוב לגבש הרגל, לבדוק כל פעם מה אני צריך לקחת, האם זה איתי, איפה שמתי את הדברים לאחרונה וכדומה. אני בטוחה שלכל המשתתפים בדף פייסבוק זה יש ניסיון עשיר בהתמודדות עם התופעה. אני מזמינה אתכם לחלוק פה מניסיונכם, באסטרטגיות שמצאתם שהן יעילות עבורכם.

Eliad Tzemach
איך אפשר לאבחן את מידת הבעיות קשב וריכוז שלי ולהתמודד איתם בהתאם ?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
רצוי לאבחן אצל איש מקצוע מומחה לתחום – פסיכיאטר, נוירולוג, פסיכולוג וכדומה. בחירת איש המקצוע קשורה לבעיה המרכזית איתה אתה מתמודד, אם זה בעיה לימודית, זוגית או תעסוקתית. הקושי יכול לבוא לידי ביטוי באופן שונה בתחומים השונים.

Eliad Tzemach
ניתן להתגבר ולהקטין את השפעת הבעיות קשב ? חוץ מתרופות? שינויים בהרגלי חיים או משהו מסוים?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
בהחלט חשוב לנהל את הפרעת הקשב ולא שהיא תנהל אותנו. הרגלים של בקרה, ארגון, מודעות למשימות ראליות, תכנון טוב – כל אלה יכולים לשנות את החיים. המפתח הוא לראות מה קורה ? איפה החולשות והחוזקות, איך אפשר לתקן או לשנות התנהגויות והרגלים ולעשות הערכה מחודשת. אני יודעת שיותר קשה לעשות מאשר לדבר אבל זה אפשרי!

Shirley Pollack
אומנם ילדיי עדיין יחסית צעירים… האם צריך לכוון כבר בגיל חטיבה/תיכון בכדי שתהיה מטרה והם לא יאבדו כיוון?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שלום שירלי, הרבה פעמים אנשים אינם "מאבדים כיוון" כאשר הם חווים חוויות של הצלחה, שהינן חוויות מרכזיות לבניית תחושת המסוגלות העצמית אצל כולם. לצעירים עם הפרעות קשב זו משימה מאתגרת יותר, כיוון שפעמים רבות החוויה בבית הספר, שהינה חוויה מרכזית לבניית תחושת המסוגלות, היא קשה כי הם מקבלים הרבה פידבקים שליליים. לכן, יש חשיבות לפתח חוויות של הצלחה במקומות אחרים, כגון תנועת נוער, חוגים וכדומה.
הדבר החשוב הוא למצוא משהו, בין אם במסגרת הלימודים ובין אם מחוצה לה, שהילד / הנער טוב בו, נהנה לעשות אותו וחווה חוויות של הצלחה. חוויות אלו יבנו תחושת רווחה נפשית טוב, תחושה של ערך ושל יכולת, ויסייעו לילד / לנער למצוא את דרכו בבוא העת.

Ido Berger
שלום אורלי, האם להגיד שיש לי הפרעות קשב בראיון עבודה?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שאלה טובה ומורכבת, שכמובן התשובה עליה אינה פשוטה. חשוב לדעת מה הוא מקום העבודה, מה הדרישות שלו וחשובה התחושה האישית שלך – כמה נוח לך לדבר על הפרעת הקשב שלך או כמה אתה מסתיר אותה מהסביבה. אם אתה בוחר לדבר על זה בראיון, אפשר לציין את זה תוך כדי דגש על התפקוד ולא על ההגדרות. לדוגמה: אם קשה לך להתבטא בכתב, אתה יכול לציין שיש לך קושי בתחום זה ואתה מעדיף תקשורת בעל פה, אך יחד עם זה חשוב לציין שיש לך פתרון, למשל "קשה לי להתבטא בכתב, אז קודם כל אני מקליט את עצמי ואח"כ כותב באופן מסודר."
כמובן שדבר זה אינו מתאים אם לב התפקיד הינו התבטאות בכתב בצורה שוטפת. חשוב גם לבחור תפקידים שמתאימים ליכולות ולכישורים ולא לאתגר יתר על המידה את תחומי הקושי. אפשרות נוספת היא לנהל בצורה יעילה את תחומי הקושי. ראיתי לא אחת ולא שתיים שיש אפשרות להגיע לתפקוד גבוה אחרי השקעת מאמץ מרוכז ומתמשך גם בתחומי הקושי.

Itamar Haim Melamed
אני יודע מה המקצוע המתאים לי?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
מקצוע מתאים צריך לקחת בחשבון מגוון נתונים: גם פנימיים וגם חיצוניים. נתונים פנימיים לדוגמה, הם כישורים, נטיות, שאיפות, ערכים וכמובן גם קשיים ומגבלות, גם כאלה הנובעים מהפרעת הקשב וגם אחרים. הנתונים החיצוניים מתייחסים לאפשרויות תעסוקה ולימודים, מצב כלכלי, תמיכה משפחתית וכדומה. לכן, כדי לעשות החלטה מושכלת ואופטימלית, מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע, אשר מומחה גם בתחום העבודה והתעסוקה וגם לתחום הפרעת הקשב, כי חשוב מאוד לקחת בחשבון בהחלטה, את כלל הנתונים ואת הנתונים הספציפיים של הפרעת הקשב. אם לא לוקחים אותה בחשבון, התכנית יכולה להיות מתאימה באופן עקרוני, אבל בפועל היא תישאר על הנייר. כדאי להשקיע מספר מועט של שעות, כדי לעשות תכנית לטווח ארוך, הדורשת משאבים רבים של זמן, כסף והשקעה נפשית. חשוב לציין, שבדרך כלל לאנשים עם הפרעת קשב ביצוע התכנית התעסוקתית – המעבר מהתכנון לביצוע, מורכב יותר ודורש יותר משאבי התארגנות ותמיכה. אל תישארו עם זה לבד!

Orly Bergstein
לפני יומיים פוטרתי באופן הכי מפתיע וכואב שאפשר, בגלל קיצוצים מבית ספר שעבדתי בו 11 וחצי שנים (עם הפסקה של שנה).
כרגע המשימה של חיפוש עבודה, נראית לי ענקית, אפילו קורות חיים לא כתבתי מעולם.
מאיפה להתחיל ואיך לא ליפול ולא להתרסק ולא לטבוע?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שלום אורלי, אכן זו חוויה כואבת. בדרך כלל מדובר בתחושה של אובדן. גם של חברים, גם של סדר יום וגם ערעור הערך העצמי. אך אינך היחידה, יותר ויותר אנשים בעולם העבודה כיום, מתמודדים עם שינויים רבים בתפקיד, במקום העבודה. חיפוש עבודה הינה מיומנות נרכשת כמו כל מיומנות אחרת. ראשית, את צריכה להכין את עצמך לתקופה של חיפוש, לחפש עבודה זוהי עבודה! ועלייך לעבוד בה ברמה יומית. שנית, אתרי את התפקידים והמקצועות המוצאים חן בעינייך. את יכולה להתחיל ממודעה מדומיינת עליה היית רוצה לענות ולהמשיך במודעות הדומות לה. יש הרבה דוגמאות ברשתות לכתיבת קורות חיים, את יכולה להשתמש בהן וכמובן להכין את עצמך לראיון עבודה בהתאם לתפקיד. כמו בכל תחום, בו צריך לרכוש מיומנות חדשה, אני ממליצה לך להתייעץ עם איש מקצוע מומחה בנושא, או עם חברים שעברו תהליכים דומים. מידע חיוני שיעלה בהקשרים אלה, יכול לחסוך לך אכזבות וזמן מיותר. לבסוף את באה עם אוצר חשוב, את יודעת לעבוד… 11 שנות הניסיון הם אוצר, שאת לוקחת אותו לכל מקום עבודה חדש. שיהיה לך בהצלחה.

Lihy Brosh
החלום שלי זה לעבוד עם ילדים והורים שיש להם הפרעת קשב ואני ממש צריכה לדעת איך אני מממשת אותו. מאחוריי תואר ראשון בחינוך מיוחד ושנה של תעודת הוראה שבה לא מצאתי את עצמי. ממש צריכה עזרה.

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
ליהי שלום, נשמע שאת נחושה לגבי רצונך ואני בטוחה שיהיה לך הרבה מה לתרום. קריירה בונים כמו בניין – מתחילים מהיסודות ומציבים קומה על קומה. כרגע סימנת את מטרת העל של הקריירה ואת צריכה לבנות שלבים כדי להגיע לשם. ראשית עלייך להחליט אם את רוצה לפעול בשוק הציבורי, הפרטי או במגזר השלישי (לדוגמה עמותות). בכל אחד מאלו, את צריכה להיכנס לעמדה ראשונית, שגם אם אינה עוסקת עדיין באוכלסיית היעד שלך, היא תאפשר לך נקודת מוצא מתוך המערכת. את יכולה להתנדב או להיות עוזרת של איש מקצוע העוסק בעניין, תכנון ויעוץ קריירה הוא משהו מורכב אשר מצריך יידע עמוק על יכולותייך ואפשרויותייך – כדאי לפעמים לקבל הכוונה מקצועית בנושא.

רונית גרינברג
האם מורה יכולה להיות עם הפרעות קשב?
איך היא מצליחה לחלק את עצמה ולתת את כל הלב לכל ילד?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שאלה מצוינת. לדעתי, כל אדם עם הפרעת קשב יכול לעסוק בכל מקצוע, כל עוד הוא מתאים לו. יש רופאים עם הפרעת קשב, טייסים, משפטנים ועוד. השאלה לא אם יש הפרעה, אלא איך היא מנוהלת, אם קיימת מודעות לכוחות ולקשיים. מורה עם הפרעת קשב, יכול להיות אמפטי לקשיים של התלמידים, לגלות חלקים יצירתיים בלימוד וללמד אותם דרך דוגמה אישית להתמודד עם מגבלות. לגבי לתת את הלב לכל ילד, האם זהו רק אתגר של בעלי הפרעת קשב ?

Heyam Zonenshine Zohar
מבוגר שאובחן לא מזמן – איך מתמודדים, מה התהליך? איך מצליחים לבנות קריירה (לבחור תחום…) מספקת?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שלום לך. ההתמודדות אינה פשוטה והיא תהליכית. היא גם שונה מאדם לאדם. השאלה, מה משמעות האבחון בשבילך? בדרך כלל עצם ההגדרה מרגיעה, מאפשרת בהירות, נותנת גבולות לתופעות והסבר לתופעות שמלוות לאורך החיים. מציעה לנסח שאלות ומטרות אליהן את רוצה להגיע, באיזה תחומים את רוצה לשנות ולפי זה לבחור איש מקצוע מתאים. יש גם קבוצות תמיכה בנושא הזה.
לגבי שאלתך השנייה – קריירה מספקת. טוב ששאלת, כי קריירה מספקת מהווה נדבך מרכזי באיכות חיים כללית. קריירה כזו מבוססת על התאמה למבנה הפנימי, לכישורים, לנטיות, לרצונות ולחלומות. כמובן שצריך לקחת בחשבון את החולשות והמגבלות ואת השלבים בתכנון.

אשר סויסה
שלום אורלי, איך מתמודדים עם עבודה מועדפת, אני פשוט חייל ובקיץ אני משתחרר בעז"ה

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
שלום אשר. התמודדות עם עבודה מועדפת דומה להתמודדות עם כל עבודה. עליך לנסות ולבחור עבודה שמתאימה לך. לדוגמה אם אתה אוהב לעבוד בלילות, אתה יכול לעבוד בתחנת דלק או אם אתה משקים קום ומעדיף טבע, תעבוד בחקלאות. חשוב לעשות ניתוח עיסוק, כלומר לנתח את דרישות העבודה לראות איפה הפרעת הקשב עלולה להכביד עליך ולתכנן התמודדות יעילה עם המשימה. כדאי לקחת יותר זמן ללמידה וליצור חברויות בעבודה לתמיכה. שיהיה בהצלחה.

אלמונית עם הפרעת קשב
שלום אורלי. פתחתי את הפרופיל הזה כי לא נעים לי לשלוח משלי. הכל חדש לי… אני בת 36 ולפני שבוע גיליתי שיש לי הפרעת קשב. נאמר לי שכנראה שבשל החכמה שניחנתי בה, זה התפספס לאורך כל השנים. אני עדיין בשלב הבירור, העיכול ההשלמה וכו'.
לאחרונה הייתי בייאוש מחוסר ההצלחה החוזר שלי. כל פעם גייסתי כוחות, יצאתי לדרך, ושוב לא הצלחתי. והגילוי הזה טומן בתוכו תקווה, שיש עוד אנשים במצב שלי ושיש לזה עזרה.
התקבלתי לטכניון, מרחתי שם כמה שנים והפסקתי באמצע עם שליש מהנקודות הדרוש לתואר. למדתי קואוצ'ינג אך התקשיתי להעמיד על הרגליים את העסק ועזבתי את זה. יש לי יכולת להבין אחרים, יש לי יכולת אנליטית גבוהה ויש לי כישרון יצירתי גדול מאוד. מכל זה לא יוצא כלום.
כל כך רוצה לממש את עצמי, וגם צריכה לפרנס את משפחתנו.
אני לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה, לא נראה שאפשרי עכשיו ללמוד לתואר… ומנסה לא לחשוב מה היה אילו.
אני מבינה שהגילוי הזה הוא פתיחה של דרך חדשה, שיש עזרה תרופתית ועזרות אחרות. קורס מקצועי זה משהו, שבגדר זמן סביר בשבילי לעשות, כך שאני מאמינה שיש אפשרויות פתוחות לפניי.
*האם יש לך עצות בשבילי – על פי איזה קווים מנחים, איך לבחור מחדש במה לעסוק?*
כמו כן, אשמח אם תוכלי להפנות אותי לעצות בהתנהלות של הבית, שמתאימות לבעלי הפרעות קשב. אני אם ל-5 וטובעת בכביסה ובבלאגן (וטבעתי בזה גם כשהייתי רווקה…). מתוסכלת מזה מאוד.

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
אלמונית יקרה, ראשית תודה על האומץ, אני בטוחה שמה שאת מתארת כאן אופייני לנשים רבות, שאת נותנת להן פתחון פה. ראשית בחירת הכיוון: הוא חייב להתייחס לכישורייך הטבעיים, לחלומות, לערכים ולנטיות שלך. מכל אלה יש לאנשים עם הפרעת קשב בשפע. האתגר הוא להתמקד: במה הכי חשוב לי? מה הערך המרכזי אותו חשוב לי לממש ? מה הכישור המרכזי אותו אני רוצה לפתח ? – גבשי תמונת עתיד אידאלית שיכולה לתת לך השראה. לאחר מכן מגיע שלב מאתגר לא פחות, שלב הביצוע .
כשיש קושי עם התמדה, ניהול רצפים, התמודדות עם פרטים – יש אתגר. החוכמה לעשות תכנית ריאלית, לתכנן עזרה ואסטרטגיות מתאימות למקומות המכשילים. זה אפשרי!
אפשרי, הרבה פעמים בעזרת איש מקצוע מתאים או קבוצות תמיכה בתחום. יש קבוצות תמיכה לנשים ושווה לבדוק אותן. מקווה מאוד שלא תוותרי על המימוש העצמי! הוא אפשרי, הוא חוויה מרכזית ביצירת סיפוק מהחיים.
בנוגע לשאלתך השנייה, ניהול משק בית הינו אתגר לכל אדם עם הפרעת קשב. ניהול בית דורש משימות רבות, רוטיניות "משעממות", ניהול רצף והתייחסות לפרטים. לצפות מאישה עם הפרעת קשב לעשות זאת לאורך שנים ארוכות, זה כמו לצפות מהולך על קביים לרוץ. יש נשים שמצליחות להתמודד עם זה, אך המחיר הוא הרבה פעמים נוקשות ומתח. אני מציעה לך לחשוב על דרכים יצירתיות כגון יום כביסה, שבו כולם שותפים לפעולה, ארגון צעצועים בארגזים גדולים בהם לא רואים את הבלגן וכדומה. אם את יכולה לקבל עזרה מכל סוג בנושא, מומלץ מאוד או.. להפסיק לסבול, לקבל את המצב ולחיות אתו.

בשאלת המשך, שאלה אלמונית עם הפרעת קשב
חשוב לי לעשות כמה דברים.
(1) קודם כל חשוב לי להיות עם הקטנים שלי בבית עד גיל5 בערך, לכן אני מחפשת עבודות שאני יכולה לעשות מהבית. מאז שגיליתי את זה נכנסתי קצת לחרדה, שאולי זה משהו שבכלל לא אפשרי, כשאני משלימה שאני מוגבלת ביכולותיי, בשל הפרעת הקשב. מצד שני אני מאוד מאוד מאמינה בזה ולא רוצה לוותר על כך.
(2) השבוע שלושת ילדיי הגדולים עשו אבחונים והתגלה שלכולם יש הפרעת קשב. לאחד היה הכל אדום במבחן moxo . זה מתבטא בקושי גדול בלימודים, אצל אחד מהם וכנראה חוסר מיצוי הכישורים אצל האחרים. אני רוצה מאוד להיות בשבילם עם סבלנות, ואני לא תמיד מצליחה. אני יודעת שיש דברים שאני יכולה לעשות כדי לעזור להם ואני מתכננת לעשות אותם ובפועל לא עושה ואז נכנסת להאשמה עצמית וכו'.
(3)חשוב לי להרגיש שאני מנצלת את הפוטנציאל השכלי שלי. זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. בשביל זה הייתי רוצה ללמוד תכנות. יש לי תחומים ספציפיים שאני מתעניינת בהם, שאפשר לעבוד מהם מהבית בתור פרילאנס. מעניין אותי להיעזר בתכנות, כדי ליצור דברים עם השפעה חברתית. יש לי כמה רעיונות ספציפיים, שניתן להתפרנס מהם, אך לא תמיד הלימוד עצמו של התכנות מעניין אותי, צריך להתמיד בזה ולהשקיע הרבה שעות. אני זוכרת בטכניון, כשהמתמטיקה לא מספיק עניינה אותי, רגע לפני המבחן כשגייסתי עוד כוחות והתעמקתי בזה זה פתאום היה לי מעניין ונהניתי מהלימוד. אבל היה לי קשה להביא את עצמי למקום הזה של ההתמקדות וההנאה מהעניין. רק לפני מבחן, וגם זה לא תמיד. בקיצור כדי להצליח בזה אני צריכה לשבת על החומר הרבה זמן, גם כשלא תמיד מעניין, עד שאקנה לי את היכולת המספקת של התכנות (וגם אחר כך כי תמיד צריך להתעדכן).
(4) בנוסף, חשובה לי עשייה חברתית (לא רק בתכנות) ואכן, בעבר הייתי במקום הזה ובחלק מהזמן הצלחתי. אך חוסר ההתארגנות בזמן, הרס לי (עזבתי בגלל מעבר דירה וסך-הכל היו מרוצים ממני, אך לא גירדתי את פוטנציאל התפקיד בגלל חוסר התארגנות). חוץ מזה, מצד אחד מאוד חשוב לי שאני אהיה הבוסית של עצמי. מצד שני כשאין מישהו שיושב עליי, אני נמרחת וזה יכול להרוס לי. בסיכומו של עניין – אני יודעת שזה נראה הרבה דברים, אבל לפעמים דווקא כשיש לי כמה דברים ביחד זה טוב לי. הדבר המרכזי הוא שהייתי רוצה לדעת לנהל את עצמי, ולהיות בטוחה בידיעה הזאת. הייתי רוצה לדעת שאני יכולה לסמוך על עצמי, שמה שאני מתכננת זה מה שאעשה, ולא אתפזר למקומות אחרים

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
אלמונית יקרה, ראשית שאפו על כושר הניתוח. זה שהצלחת לכתוב בסדר מופתי את כל השפע הפנימי שלך פה, מראה על כך בדיוק – יש לך שפע שאת יכולה לנהל אותו. מסכימה אתך, שאצל אנשים עם הפרעת קשב, הריבוי הוא האחד ודווקא זו הדרך לשמור על ענין. הצרכים מובנים וכולנו צריכים לתפקד בהרבה מישורים, אך אין ספק שאצל נשים עם הפרעת קשב, שבדרך כלל יש להן ילדים עם הפרעת קשב, זה אתגר מיוחד. מימוש עצמי, לדעתי הכרחי. אחרת יהיה לך קשה להרגיש טוב עם עצמך ולעזור לאחרים. חוץ מזה איזו דוגמה זה ייתן לילדייך? לא בטוחה שהבית זה פתרון טוב. אולי עם עוד אדם שתעסיקי או שותף. באופן כללי נראה, שעלייך לקבל את העובדה שאת לא יכולה לעשות הכל לבד. יש מקום לסדר עדיפויות, להתמקדות בתוכנית של כל מישור ומישור – רכישת מקצוע, תכנון עבודה, ילדים עם האתגרים המיוחדים שלהם ותחזוקת בית. לא הזכרנו חברים, משפחה מורחבת וכמובן השקעה בעצמך. ממליצה לך בחום להיעזר ביעוץ אישי או בקבוצת תמיכה. את יכולה לפנות אליי בנושא.

Liat Glazer
אשמח לדעת אם מומלץ לאנשים עם הפרעות קשב ללמוד?

אורלי צדוק יעוץ ותכנון קריירה
ליאת שלום. ראשית מומלץ ללמוד מה שמתאים לך, מה שאת מוצאת בו עניין. אין כמו עניין, כדי לשפר מוטיבציה ללמידה. בכל לימודים יש התמודדות עם קריאה, כתיבה, שינון ומבחנים . לכן צריך לרכוש אסטרטגיות מתאימות. כיום, ברוב המוסדות האקדמאיים יש מרכזי תמיכה לאנשים עם הפרעת קשב. פנייה למרכזים אלה יכולה לשנות כישלון לחוויית הצלחה. אם יש דברים שאת לא יכולה להתמודד איתם בשום אופן, קחי את זה בחשבון. לדוגמה, אם קשה לך לשנן שמות לועזיים מורכבים, תחשבי פעמיים לפני לימודים בתחום מדעי החיים. אך שוב, העיקר בעניין זה, הוא העניין והמוטיבציה וכדאי לפחות לנסות בהצלחה.

ולכל מי שפספס את האירוח ורוצה לקרוא בעצמו את השאלות מוזמן להיכנס לקישורים המצורפים

בתאריך 3.11.16 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את ד"ר אורית דהן. ד"ר דהן הקימה וניהלה את מרכז התמיכה לסטודנטים עם לקויות למידה במכללת בית ברל ומנהלת יחידת "פורשים כנף" למתמחים ולמורים חדשים במכללה האקדמית בית ברל.

אורית היא חברה לשעבר בצוות הניהול ומרצה במסלול העל יסודי במכללה. בנוסף, היא מכהנת כראש פורום מנהלי מרכזי התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה במכון מופ"ת.

 

במהלך האירוח ד"ר דהן ענתה על שאלות שעסקו בהבדל בין לימודי תיכון לאקדמיה, בקשיים עמם מתמודדים סטודנטים בתחילת הדרך (במיוחד סטודנטים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD), באסטרטגיות שיכולות לעזור לשפר את ההתמודדות במהלך השיעורים, בדרך בה מתקבלים למרכזי התמיכה, בשירותים שנותנים מרכזי התמיכה ובשאלות אחרות שהיו רלוונטיות לסטודנטים עם הפרעת קשב בתחילת דרכם האקדמית, באמצע או בסוף.

 

אז לכל מי שפספס, רכזנו חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה אלא הגהה בלבד ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

 

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

מקבץ שאלות שקיבלנו בהודעות אישיות ובמהלך אירוע רופא על הבר ובקשנו את תשובתה של ד"ר דהן:

 

שאלה
החל מהשלב הראשון של הרכבת המערכת, האם יש אפשרות לקבל סיוע בכך ? כי ברור הרי שעד שאני אפסיק להבין מה קורה כל הקורסים הטובים כבר יתפסו.

תשובה
כבר במהלך החופש הגדול, ניתן בדרך כלל לקבל סיוע ממרכזי התמיכה, הקיימים ברוב המוסדות האקדמיים. יש להעביר את האבחון למרכז ולקבוע פגישה עם המנהל לפני התחלת הלימודים. מספר פגישות עם אחד מבעלי המקצוע במרכז, יאפשרו להבין כיצד להתנהל במוסד האקדמי, כיצד רצוי לבחור קורסים, כיצד לפנות למרצים ואיך להתנהל בימי הלימוד הראשונים.
בהצלחה בלימודים,

 

שאלה
יש לי הפרעת קשב, מאובחנת ומטופלת. התחלתי את הלימודים לתואר ראשון לפני למעלה מעשור, גררתי זנבות וקורסים שלאורך השנים הצלחתי איכשהו להשלים, כרגע נשאר לי קורס אחד, האם יש אפשרות להעזר במרכז התמיכה במכללה בה למדתי כדי לסיים ? אני חוששת שאם אפנה ישירות למכללה, יגידו לי שבגלל הזמן שעבר הקורסים שעשיתי כבר לא מוכרים.

תשובה
כל הכבוד לך על כל מה שגמרת. זה נפלא. לגבי "הזנב" שנשאר לך – בוודאי שתוכל להיעזר במרכז התמיכה. מרכזים אלה בדרך כלל מקושרים באופן מופלא לגורמים באקדמיה והם יוכלו לייעץ לך או לדבר ביחד אתך עם הגורמים השונים כדי שיאשרו לך לסיים את לימודיך. המרכז גם יסייע לך לסיים את הקורס אותו אתה "סוחב" משנים קודמות. שיחה עם המרצה, הסכמה להגשה מאוחרת, ליווי ותמיכה יעזרו לך לסיים ו"יאללה" ל – מ.א.

 

שאלה
נגיד ואצלח את הסמסטר איכשהו, איך אפשר להתמודד עם הלחץ הבלתי נתפס של תקופת המבחנים ? לאסוף, לסכם, לשנן ולזכור את החומר לכמה וכמה (וכמה) בחינות שמתקיימות במרחק ימים ספורים אחת מהשניה – נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית.

תשובה
לא נגיד שתצליח ללמוד סמסטר, כי אתה תצליח !! אם תעשה את הבחירה המתאימה לך. בחירה נכונה תיתן לך מוטיבציה ועניין. בכל אופן בתקופת המבחנים – בהחלט יש להתארגן לקראתה. ראשית, יש סדנאות הכנה לקראת תקופת המבחנים שאפשר להצטרף אליהן. סדנאות אלה, בדרך כלל מאורגנות על ידי מרכז התמיכה שבאקדמיה. בנוסף, אפשר לבקש את החונך, אם ניתן לך אחד כזה לתקופת הלימודים, שיתמקד אתך בנושא זה במהלך התקופה הקריטית הזו. יש גם ספרים מעשיים המכינים אותך לתקופה זו ואחרון, בקש לקבל הדרכה פרטנית מאחד מאנשי המקצוע בתוך מרכז התמיכה. אני בטוחה שבמרכז יודעים הכי טוב כיצד לעזור לך בתקופה זו. בכל אופן הנושאים הנלמדים: תכנון זמן בתקופת המבחנים, דרכים לארגון חומר, למידה לסוגי מבחנים שונים, דרכים ללימוד החומר, דרכים לפיתוח זיכרון, מאפייני מבחן רב ברירה לעומת מבחן עם שאלות פתוחות, התנהגות בזמן מבחן.

 

שאלה
הקושי הגדול ביותר שלי הוא תכנון וניהול זמן, אני בורחת מזה כמו מאש, אבל ברור שבלימודי תואר אי אפשר לברוח מזה, אילו כלים יכולים להציל אותי?

תשובה
תכנון וניהול זמן זו באמת אחת מאבני הנגף בדרך להצלחה באקדמיה. השליטה בנושא הזמן מקצרת תהליכי למידה, מאפשרת לנו להרגיש ביטחון שאנו שולטים בזמן ומשפרת את תפקודינו בכל תחום במהלך הלימודים. יש סדנאות מצוינות באקדמיה, במרכזי התמיכה, שעוסקות רק בנושא זה. יש גם עבודה פרטנית עם מומחה במרכז או עם חונך שאפשר לקיימה ולשפר מאוד את תפקודך. עובדים על נושאים כגון: חשיבות ארגון זמן, כשלים בנושא ארגון זמן, דרכים להתמודדות עם ארגון זמן כגון: טבלת תכנון משימות הכוללת מאריכים ושעות, בחינת תכנון מול ביצוע ועוד.

 

שאלה
אילו שירותים אפשר לקבל במרכזי התמיכה?

תשובה

• הכוונה וייעוץ לגבי תהליך הקבלה למוסד להשכלה גבוהה.
• אבחונים לצורך קביעת התאמות בחלק מהמרכזים.
• מתן התאמות בהוראה ובהיבחנות.
• בניית תכנית אישית לכל סטודנט על פי צרכיו.
• מכינות קיץ כהכנה לכניסה ללימודים במכללה האקדמית תל חי.
• קורסים וסדנאות לשיפור כישורי למידה .
• ליווי ותמיכה –אישיים וקבוצתיים – במהלך הלימודים.
• תמיכה רגשית על ידי פסיכולוג או על ידי עובד סוציאלי מומחה בתחום ליקויי למידה.
• טכנולוגיות מסייעות: מחשבים, ציוד משוכלל ותוכנות ייחודיות לעזרה בלימודים (הקראה, תרגום, הקלטה, סריקה ועוד).

לא בכל מרכזי התמיכה מקבלים את כל השירותים הללו. יש מרכזים קטנים שנותנים מעט מהשירותים הללו. ניתן לנסות לקבל שירותים, תמורת תשלום סמלי ממרכז אחר באזור הקרוב למסגרת בה אתה לומד.

 

שאלה
מי מחליט אילו מהדברים אקבל?

תשובה
בדרך כלל מרכז התמיכה הוא המחליט אילו מהשירותים תקבל. בדרך כלל, מנהלת המרכז נפגשת אתך מספר פעמים ובונה יחד אתך תכנית עבודה לשנה, על פי יכולותיך וצרכיך. לעתים, מחליטה על ההתאמות ועדה בתוך מרכז התמיכה, או ועדה חיצונית למרכז, שאחד מחבריה מתוך מרכז התמיכה. ועדה זו קובעת האם תהיה חלק מהמרכז, האם תקבל התאמות בהוראה ובהבחנות ואילו התאמות תקבל.

 

שאלה
שמעתי שיש אפשרות לחונכות דרך מרכז התמיכה, מה זה אומר? מי מחליט מי מקבל חונך?

תשובה
אכן יש חונכות שאפשר לקבל במרכזי התמיכה. בדרך כלל, בכל מרכז יש רכז שעוסק בהצמדת החונכים ובליווי החונכים והנחנכים במהלך השנה. מספר החונכים קטן יחסית לצורך הקיים במרכזי התמיכה. זו הסיבה שעליך להקדים את בקשתך לחונך ממש מתקופת הקיץ. גם אם נאמר לך שלא תוכל לקבל חונך, המשך לבקש ולהסביר כמה זה הכרחי לך. הפגש עם מנהלת המרכז והסבר שוב ושוב את צרכיך. כדאי שהחונך יהיה שנה מעליך, אדם שהצליח במהלך לימודיו ורצוי מאוד שיהיה מאותו מסלול שלך – כך הוא יוכל לייעץ לך איך להתנהל מול המרצים, שהוא עצמו מכיר, איך לארגן חומר לקראת מבחן ואיך להיבחן.

 

שאלה
מי בוחר את החונך? האם החונך הוא אדם מוסמך שעוסק בתחום של סיוע לסטודנטים הפרעות קשב?

תשובה
את החונך בוחר בדרך כלל רכז החונכים. החונך הוא בדרך כלל מתוך המסגרת הלימודית בה אתה לומד. הוא בדרך כלל לא אדם שהוכשר לעסוק עם לומדים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. יחד עם זאת, הוא מקבל לאורך השנה מספר הדרכות קבוצתיות ואישיות מאנשי מקצוע מומחים במרכז. סיוע זה, עוזר מאוד להתמקצעות החונכים. בכל מקרה, רובם עושים את החונכות עם כל הלב והנשמה והחוויה מאוד מאוד חיובית הן לחונך והן לנחנך.

 

שאלה
האם אני צריכה לשלם עבור השירותים במרכז התמיכה?

תשובה
יש מרכזים שאינם גובים תשלום עבור השירותים. יש מרכזים שגובים תשלום סמלי על מנת שהסטודנט ירגיש אחריות ומחויבות לעמוד בתכנית שנבנתה אתו עבורו. אתם צריכים לדעת, שלומד המשתמש בשירותים השונים הניתנים במרכז התמיכה, עולה הרבה כסף. יחד עם זאת, העובדים במרכזי התמיכה עושים את עבודתם באהבה רבה ורוצים מאוד שתצליחו. פעמים רבות הם מסייעים ומלוים יום ולילה הרבה מעבר למשרה האמתית שלהם. תוכלו לקרא על עבודת הקודש של מרכזי התמיכה בספר חדש שיצא לאחרונה: שמר, רוזנפלד, דהן והלוינג (2016), "מה בעצם עשינו? סיפורי הצלחה ממרכזי התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה", מכון מופ"ת.

 

שאלה
אני מרגישה שאני יכולה להתחיל את השנה ללא סיוע, אם בהמשך ארגיש שאני זקוקה לעזרה, האם אוכל לפנות? האם יש תאריך שאחריו אי אפשר לפנות למרכז התמיכה לבקש סיוע?

תשובה
אני מציעה לך לא ללכת בדרך זו. אין זמן לניסיונות באקדמיה. השנה קצרה ואין צורך להתמודד לבד עם לימודים גבוהים. אני מציעה להיפגש עם מנהלת מרכז התמיכה ולבנות אתה תכנית פחות לוחצת בתחילת הדרך ואח"כ לקבוע פגישה נוספת כדי לחשוב שוב אם לעבות את התכנית.

 

שאלה
אילו כלים / אפשרויות עומדות בפני מי שבתיכון למד בכיתה קטנה ועצם המחשבה על לשבת בכיתה ובה עשרות סטודנטים יוצרת פחד?

תשובה
המחשבה הטבעית והאוטומטית של רבים מכם – שלא תצליחו באקדמיה, כמו שבעבר לא הצלחתם בבית הספר, אינה בהכרח נכונה. הלימודים העל תיכוניים שונים מהלימודים הבית-ספריים. אתייחס לאלמנט הבחירה – בלימודים העל תיכוניים יש בחירה של התחום הלימודי וגם בתוכו יש בחירה במידה מסוימת. כמעט כל אדם יכול למצוא תחומים בהם הוא מתעניין ויכול ללמוד ולהצליח בהתאם לנתוניו. מחקרים מראים, שאחד הגורמים לעליית מוטיבציה אצל אנשים, היא עיסוק בתחום המעורר את עניינם. הבחירה הזו תאפשר לכם להתרכז יותר שעות וליהנות משעות הלימודים הרבות. הבחירה מאפשרת גם לעקוף חולשות לדוגמא, אם היו לכם קשיים בולטים במתמטיקה ולא יכולתם לקבל תעודת בגרות ללא מקצוע זה, בלימודים הגבוהים אתם יכולים לבחור לימודים ללא מתמטיקה ובכך לעקוף את הקושי. פעמים רבות ניתן להגמיש את תכנית הלימודים בלימודים העל תיכוניים בהתאם לקצב ולצרכים האישיים. יש אפשרות בחלק מהמוסדות, לפרוס את הלימודים ליותר חודשים ושנים. יש אפשרות לעיתים להחליט על סדר הקורסים וכן לבחור את המרצים המתאימים לכם יותר. תנאים אלה מאפשרים התמודדות נוחה יותר, לעומת מסגרות נוקשות של בתי הספר התיכוניים. בקרוב ייצא ספר חשוב בנושא, שיוכל לעזור לך במחשבה על נושאים אלה ואחרים: צדוק ודהן (בהכנה), "הפקולטה למדעי הלקות".

 

שאלה
האם כל אחד שחושב שזקוק לעזרה יכול לפנות למרכזי התמיכה או שיש הכרח לבוא עם אבחון?

תשובה
בדרך כלל, רק לומדים עם אבחון יכולים להתקבל למרכזי התמיכה. יחד עם זאת, אם חדש לך שאתה עם לקות למידה או עם הפרעת קשב ולא עשית עדיין אבחון, גש להתייעץ עם מנהלת מרכז התמיכה והוא תייעץ לך אם ללכת לאבחון. בכל מקרה, חלק ממרכזי התמיכה, מאפשרים ללומדים שאינם מאובחנים, או שאינם מנויים עם חברי מרכז התמיכה, להשתתף בסדנאות העוסקות באסטרטגיות למידה, תמורת תשלום. סדנאות אלה מצוינות וכדאי לכם להירשם אליהם.

 

שאלה
אם יש הכרח לבוא עם אבחון האם יש מקום ספציפי שעלי ללכת אליו לאבחון או שכל אבחון תופס?

תשובה
אם אתה לומד באקדמיה או מתעתד ללמוד בה, כדאי לך ללכת לעשות אבחון במת"ל, באקדמיה. אבחון זה תופס ברוב המוסדות האקדמיים, הוא בעל תוקף ומהימנות ונחשב למקצועי מאוד. הוצאתי לך מעט חומר מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה:
מת"ל היא מערכת ממוחשבת של מבחנים ושאלונים סטנדרטיים, שפותחה לצורך אבחון מועמדים למוסדות להשכלה גבוהה ותלמידים הלומדים בהם, המבקשים התאמות בבחינות וסיוע בלימודים בשל לקות למידה. היא פותחה במרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בסיועם של מומחים ללקויות למידה. מת"ל נועדה לאבחן את לקויות הלמידה השכיחות – דיסלקסיה, דיסקלקוליה ודיסגרפיה – וכן להעריך את הסבירות לקיום הפרעת קשב וריכוז.
מאפייני המערכת:

• כל מבחני מת"ל נעשים באמצעות מחשב.
• בכל שלבי ההיבחנות נוכח בוחן.
• ההוראות לכל מבחן מוצגות על המסך וניתנות להשמעה.
• לפני כל מבחן ניתנות מטלות לדוגמה ולהתנסות.
• המחשב מקליט את כל התגובות המילוליות של הנבחן.
• לכל תגובה נמדד זמן התגובה בדיוק של 7± אלפיות השנייה.
• המערכת כוללת בקרות שונות לזיהוי תפקוד שלא בתום לב (התחזות).

האבחון במת"ל מיועד לצעירים שנקבע בעבר כי הם בעלי לקות למידה או הפרעת קשב וריכוז והאבחון שבידיהם אינו תקף, או לצעירים שיש להם קשיים ניכרים לפחות בתחום אחד מהתחומים האלה: קריאה, כתיבה, תפקודי שפה אחרים, חשבון, תפקודי קשב וריכוז.
בדיקת ההתאמה לאבחון במת"ל מתאימה לפונים העומדים בכל התנאים הבאים:

• גיל 16 עד 30.
• שליטה בעברית ברמה של שפת-אם (במקרים מסוימים ניתן לאבחן במערכת גם עולים ותיקים ששפת אמם רוסית).
• היעדר מוגבלות הצפויה להפריע להיבחנות באמצעות מחשב (כמו כבדות ראייה, כבדות שמיעה, בעיות מוטוריות).
• לא נבחנו במת"ל בשלוש השנים האחרונות.

תהליך האבחון :
תהליך האבחון נעשה ב-3 פגישות: שתי פגישות של כשעתיים כל אחת, המיועדות להיבחנות במבחני מת"ל, ומפגש אחד עם מאבחן מומחה להעמקת הבירור ולקבלת משוב על תוצאות האבחון ועל משמעותן.
המאבחן קובע את האבחנה הסופית בשאלת קיומה של לקות למידה וכן את רמת הסבירות לקיומה של הפרעת קשב וריכוז. האבחנה מבוססת על כל הנתונים שבידי המאבחן, ובהם התפקוד במבחני מת"ל, ההיסטוריה ההתפתחותית והלימודית שלך כפי שהיא מתועדת במסמכים המצורפים לפנייה ובשאלון האישי שמילאת, והמידע שנאסף במפגש האישי.
האבחון במת"ל הוא שירות לציבור הניתן ללא כוונת רווח.
מחיר האבחון הוא 1,450 ש"ח, מתוכם 80 ש"ח דמי טיפול בפנייה.

 

שאלה
מה בעצם המטרה של מרכזי התמיכה?

תשובה
מטרת מרכזי התמיכה היא לסייע וללוות אותך במהלך לימודיך באקדמיה. במרכזי התמיכה מצויים אנשי מקצוע, שמומחיותם היא טיפול בבוגרים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. הם עובדים מסורים, שמשקיעים את רוב מרצם וזמנם לעזור לכם. רובם עושים זאת מתוך תחושת שליחות. אתם יכולים לחשוף לרובם את מצבכם ולסמוך עליהם שלא ישתמשו במידע שתמסרו להם, לרעתכם באקדמיה.

 

שאלה
האם מרכזי התמיכה מלווים את הסטודנטים מבחינה אקדמית בלבד או שיש אפשרות להתייעץ, להיעזר בפסיכולוג או איש טיפול אחר?

תשובה
ברוב מרכזי התמיכה יש גם תמיכה רגשית. לעיתים יש גוף אחר באקדמיה הנותן תמיכה רגשית – גוף זה בדרך כלל עובד עם מרכזי התמיכה בשיתוף פעולה מלא. בדרך כלל אנשי המקצוע אותם אתם מקבלים, מומחים לתחום הרגשי ואתם יכולים לסמוך עליהם, שיסייעו לכם גם בתחומים שמעבר ללימודים. באם הצרכים הרגשיים שלכם רבים, מעבר ליכולת הגופים שבאקדמיה לתת, בוודאי תופנו לאנשי מקצוע חיצוניים למכללה, שילוו אתכם בצורה שיטתית וקבועה.

 

שאלה
האם בכל מוסד אקדמי יש מרכז תמיכה?

תשובה
לא בכל מוסד אקדמי יש מרכז תמיכה. עד שהתקנות לחוק ליקויי למידה על-תיכוניים לא יעבור, לא יהיו מרכזים בחלק מהמוסדות. בנוסף, יש מוסדות אקדמיים בהם מרכז התמיכה קטן ונותן מעט מאוד שירותים. חשוב מאוד, שנושא זה יהיה חלק מרכזי בשיקולים שלכם לקראת הרשמה ללימודים במוסד אקדמי.

 

שאלה
איך פונים למרכז התמיכה?

תשובה
לחלק ממרכזי התמיכה אפשר לפנות ישירות – לקבוע עם מנהלת המרכז ולהתחיל להשתלב בשירותים השונים שהוא מספק. לעתים, הפנייה היא דרך דקאנט הסטודנטים. בדרך כלל הפניה היא לוועדת התאמות הממוקמת בדקאנט או במרכזי התמיכה. מגישים בקשה להיות חלק ממרכז התמיכה ולקבל התאמות בהוראה ובהיבחנות. בדרך כלל דנים בבקשה צוות מומחים, שחלקם ממרכז התמיכה ולאחר שבועיים בערך, מקבלים תשובה. אם התשובה אינה נראית לכם מתאימה, אתם יכולים לערער ולבקש פגישה אישית עם הועדה.

 

שאלה
בלימודים בתיכון, המורים הרשו לי לצאת מהכיתה מידי פעם, בחלק גדול מהשיעורים הייתי פשוט עומד בצד או בסוף הכיתה, מקשיב לשיעור ומשתתף, אין סיכוי שאוכל להצליח לשבת במשך שעה וחצי (ובטח שלא להקשיב לאורך זמן ארוך כל כך), מה אפשר לעשות כדי שבכל זאת אצליח לצאת שפוי וללמוד?

תשובה
רבים הלומדים עם הפרעת קשב, שזקוקים לעמוד במהלך שיעור או לצאת להפסקות. מה שאני מציעה לך – ליידע את המרצה בצורך זה ולהסביר לו שזה צורך שלך ואינך יכול לשלוט בצורך זה. חשוב שהוא יידע ויהפוך להיות בן-ברית שלך. חשוב שתעמוד על זכויותיך כי כך תוכל ללמוד ולהצליח באקדמיה.
יש גם כאלה, שלראשונה מתחילים לקחת ריטלין לסוגיו, כדי להגביר את רמת הריכוז בשיעורים ובמהלך מבחנים. חשוב, על אף התנגדויות כאלה ואחרות, כדאי לנסות ולבחון בעיניים פקוחות את היתרונות הרבים של הכדור.

 

שאלה
אין שום סיכוי שאצליח לעקוב אחרי המתרחש בשיעור וגם לרשום את הדברים. בכל זאת הייתי רוצה שיהיו לי סיכומים משלי (לפחות משהו מינימלי). מה אפשר לעשות? האם זה משהו שאפשר ללמוד אותו?

תשובה
במכללה האקדמית בית ברל, במרכז התמיכה, אני נותנת סדנא בנושא: התנהלות בזמן שיעור. שם אנו עוסקים בנושא שהעלית. כן, חשוב ללמוד את הנושא: איך להגביר ריכוז בשיעורים, האם לרשום, איך לרשום, מה לרשום, האם לצלם מעמיתים, איך לבקש לצלם. אתה מוזמן לסדנא בנושא לכשתתקיים.
הטלפון של מרכז התמיכה במכללה האקדמית בית ברל 09-7476395 – אפשר לבוא לסדנא חד פעמית.

 

שאלה
האם סטודנטים עם הפרעת קשב זכאים לאותן התאמות שהיו להם בתיכון? והאם הצורך השתנה?

תשובה
לא בהכרח תקבל את אותן ההתאמות שקבלת בתיכון. באבחון החדש ירשמו התאמות, שבדרך כלל ניתן לקבלן באקדמיה, אך לא בהכרח את כולן. תקבל התאמות על פי האבחון ועל פי המקובל באקדמיה. למשל, אם קבלת מבחן בעל פה, כנראה לא תקבל התאמה זו באקדמיה. יחד עם זאת, לאורך הסמסטר הראשון ייבחן תפקודך. אם תרצה – תנתח עם איש מקצוע את מבחניך ונסו לבחון יחד, אילו התאמות יעילות לך ואילו צריך להוסיף או להשמיט.

 

שאלה
האם עצם העובדה שהלכתי למרכז התמיכה והוכרתי כמי שזקוק לסיוע, מספיקה וכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, או שיש הכרח להגיע למפגשים כמו קבוצות תמיכה או שיחות וכאלה?

תשובה
במרכזי התמיכה יש שירותים שונים: קבוצתיים ופרטניים. בשיתוף עם מנהלת המרכז, תוכל לבנות תכנית המתאימה לך. כמובן שיש להיעזר בהמלצות ובניסיון הרב שלה.

 

שאלה
אני לא יכולה אפילו לדמיין את עצמי קוראת מאמרים של עמודים על עמודים (בטח שלא באנגלית). אילו אסטרטגיות / כלים עומדים לרשותי, לסייע לי בכך? בעבר אבא שלי היה יושב ומקליט את עצמו קורא לי, אבל זה כבר לא מתאים, הייתי מאוד מאוד מאוד (מאוד) רוצה ללמוד להתמודד עם קריאה של מאמרים.

תשובה
אכן, נושא הקריאה של מאמרים רבי דפים, לא קלה. ונכון כתבת שהקלטה של המאמרים על ידי אביך אינה מתאימה כבר. מה שאפשר לעשות זה:

• להירשם לסדנא בנושא קריאה יעילה/ משמעותית וללמוד את האסטרטגיות שמפעיל קורא מיומן במהלך קריאתו.
• ללמוד עם איש מקצוע במרכז התמיכה, איך ליישם את מה שנלמד בסדנאות על מאמרים ספציפיים שקבלת.
• לעבוד עם חונך על חלק מהמאמרים.
  זה בהחלט לא פותר את הקושי, אך משפר את התפקוד בצורה משמעותית. מה שחשוב – לקחת נשימה עמוקה ולהבין שזה תהליך שלוקח זמן.

 

שאלה
האם למי שפנה למרכז התמיכה יש כמה ימים של חסד? כלומר, אני בשנה הראשונה ללימודים, עברו רק ימים ספורים ואני לא מצליחה לזכור איפה כל שיעור מתקיים, למצוא את המקום ולהגיע בזמן לשיעור. כבר בשבוע הראשון הגעתי לשני שיעורים באיחור של 10 דקות (או יותר). המרצה (בלשון המעטה) לא אהב את זה בכלל ואמר שהחל משבוע הבא אין כניסה לשיעור אחרי שהוא בדק נוכחות. זה מאוד מאוד הלחיץ אותי, כי מאוד הגיוני שיעברו כמה שבועות (לפחות), עד שאזכור ואצליח לנווט את דרכי בין כל כך הרבה קורסים, שמתקיימים בכיתות שונות (לפעמים בבניינים שונים)….

תשובה
את כל כך צודקת. בעיית הכיווניות קשה ומתסכלת במיוחד בשבועות הראשונים של כולם באקדמיה. כדאי להתחבר כמה שיותר מהר לכמה חברים וללכת אתם. כדאי גם לצלם את מפת הקמפוס וללמוד אותה. כדאי גם לטייל בשעות הערב עם חבר או חברה וללכת לחדרים השונים, כשאת לא בלחץ להגיע. טיפים אלה יכולים להיות לך לעזר רב.

 

שאלה
האם יש הכרח להתחייב לקבלת השירותים של מרכז התמיכה? כלומר אם התחלתי ונעזרתי האם אני חייבת להמשיך ולהגיע ולקבל סיוע לאורך השנה כולה? האם יש אפשרות לקבל את התמיכה רק בשעת הצורך ולא באופן קבוע?

תשובה
מאוד רצוי לעמוד בתכנית שנקבעה לך. חשוב מאוד על אף הקושי, לא לוותר, לבוא ולקבל סיוע מקצועי. באם אתה רואה שהסיוע לא מתאים, לא רלוונטי, לא מסייע – הפגש שוב עם מנהלת מרכז התמיכה ובקש ממנה לשנות את התכנית הראשונה שנקבעה אתך במרכז התמיכה.
מתוך 10 שנות הניסיון שלי – הקמה וניהול מרכז התמיכה במכללה האקדמית בית ברל – הגעה רק בזמנים לחוצים, לא מאפשרת לעבור תהליך משמעותי, שיביא לשינוי דרכי למידה ולהצלחה.

 

שאלות שהופיעו בדף פייסבוק במהלך האירוח :

 

שאלה
היי אורית, אחותי למדה ב"בית של תמר", הלימודים שם היו מותאמים להפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה. עכשיו היא מתכננת להתחיל את הלימודים באקדמיה (סיעוד). היא מחפשת מסגרת לימודים קטנה יותר ותמיכתית. יש חיה כזאת? ואם לא, מה אפשר לעשות?

תשובה
אחותך, על אף שלמדה ב"בית של תמר", יכולה להתקבל לאקדמיה – היא לא צריכה מסגרת לימודים קטנה. ברוב המסגרות האקדמיות יש מרכזי תמיכה, שיכולים להוות תמיכה וליווי בשבילה. שלא תפחד – פשוט תמצא מרכז תמיכה ותיק ומקצועי ודברים יסתדרו.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
שלום, רציתי לדעת בבקשה אם יש למישהו איזשהן המלצות, לגבי שיטות לימוד הכי מותאמות למי שיש ליקויי למידה וחזרו לאקדמיה?

תשובה
שירלי שלום,
באקדמיה, במרכזי התמיכה, יש שירותים מצוינים ללומדים עם ליקויי למידה ועם הפרעת קשב. גשי למרכז התמיכה במוסד בו את לומדת או מתעתדת ללמוד. קבעי פגישה עם מנהלת המרכז וזו יחד אתך תבנה תכנית מותאמת ייחודית לך. זה הכי נכון שתעשי.

 

שאלה
Roy Elbaz
היי, אם אושרו לי התאמות ע"י דיקן הסטודנטים, יש מצב שמרצה יכול לבטל לי את ההתאמה ולא לאשר לי אותה? תודה!

תשובה
רואי,
מרצה לא יכול לבטל את ההתאמות שקבע הדקאן. עליך לפנות לדקאן ולמרכז התמיכה ולהגיד שיטפלו בנושא, אחרת לא תוכל להיבחן. הסבר ובקש טיפול שלהם. אל תוותר.

 

שאלה
Maya Zelzer
מדוע מרכז התמיכה בדיקאנט הסטודנטים שבאוניברסיטה, לא מקבל אבחון להפרעת קשב וריכוז ומפנה לבצע את מבחן מת״ל בשביל לקבל התאמות?

תשובה
מאיה שלום,
אבחון קשב אינו מספיק באקדמיה כדי לתת התאמות. אבחון קשב מראה את רמת הקשב הקיימת. כדי לדעת כיצד את מתפקדת ואילו אסטרטגיות את מפעילה במהלך לימודייך, יש צורך גם באבחון דידקטי. מציעה לך לעשות את האבחון של מת"ל – הוא אבחון מוכר ומקובל באקדמיה והוא כולל בתוכו גם התייחסות לקשב וריכוז. תבדקי אם במסגרת אליה נרשמת, מסכימים לקבל רק אבחון של קשב וריכוז ועל פיו לתת התאמות, אם כן, מצוין.

 

שאלה
Shani V Lior Cohen
לאיזה הקלות/עזרה זכאים הסטודנטים המוכרים בהפרעת קשב וריכוז? והאם ישנם הקלות נוספות לתואר שני?

תשובה
שני שלום,
ההתאמות ניתנות בדרך כלל על פי חלק מההמלצות הכתובות באבחון. מעבר להן, כדאי לבחון את מידת הנחיצות של התאמה זו או אחרת, לאורך שנת הלימודים הראשונה, בשיתוף המרכז ולרענן את ההתאמות כדי שיתאימו לצרכים. המרכז יכול לעזור בכך רבות. בדרך כלל, על הפרעת קשב ניתן לקבל הארכת זמן ועוד התאמות רלוונטיות לכל אחד ואחד על פי הכתוב באבחון.

 

שאלה
Omri Keinan
שלום אורית, אם אני זקוק להקלות בלימודים – לאן לפנות ומי אחראי על זה? כמו כן אילו הקלות אפשר לקבל בלימודים והאם זה יהיה אותן הקלות שקיבלתי בבגרויות?

תשובה
עמרי שלום,
בדרך כלל מרכז התמיכה, הוא המחליט אילו מהשירותים תקבל. לרוב, מנהלת המרכז נפגשת אתך מספר פעמים ובונה יחד אתך תכנית עבודה לשנה על פי יכולותיך וצרכיך. לעיתים על ההתאמות מחליטה ועדה בתוך מרכז התמיכה או ועדה חיצונית למרכז, שאחד מחבריה מתוך מרכז התמיכה. ועדה זו קובעת האם תהיה חלק מהמרכז, האם תקבל התאמות בהוראה ובהיבחנות ואילו התאמות תקבל.

 

שאלה
Shlomit Hadassi
כמה תארים בממוצע מתחיל ומפסיק באמצע, סטודנט עם הפרעות קשב לאורך חייו?

תשובה
שלומית שלום,
אין צורך להפסיק. אם עושים בחירה נכונה ומותאמת ללימודים ואם מקבלים תמיכה מקצועית ממרכז התמיכה לאורך שנות הלימודים, הסיכוי לכישלון נוטה לאפס.

 

שאלה
משה רפאל
האם סטודנט זכאי להטבה או מימון כלשהו באבחון?

תשובה
משה שלום,
אני לא יודעת על כל המסגרות האקדמיות. במכללה האקדמית בית ברל בה אני עובדת, יש הנחה לסטודנטים מהמכללה, הבאים לעשות אבחון במכון מוב"ן המצוי במכללה. יש לבדוק אם יש הנחות על האבחונים במסגרת בה נרשמת. אין הכרח לכך.

 

שאלה
Liat Glazer
שלום אורית,
התחלתי את הלימודים האקדמיים שלי בשבוע האחרון. אשמח לקבל כלים וטיפים ללמידה באקדמיה ואיך להתמודד עם כמות מאוד גדולה של חומר ומאמרים.

תשובה
שלום לך ליאת, אכן, נושא הקריאה של מאמרים רבי דפים, לא קלה. מה שאפשר לעשות זה:

• להירשם לסדנא בנושא קריאה יעילה/ משמעותית וללמוד את האסטרטגיות שמפעיל קורא מיומן במהלך קריאתו.
• ללמוד עם איש מקצוע במרכז התמיכה, איך ליישם את מה שנלמד בסדנאות על מאמרים ספציפיים שקבלת.
• לעבוד עם חונך על חלק מהמאמרים.
• זה בהחלט לא פותר את הקושי, אך משפר את התפקוד בצורה משמעותית.
• מה שחשוב – לקחת נשימה עמוקה ולהבין שזה תהליך שלוקח זמן.

 

שאלה
Michal Raveh
שלום אורית, רציתי לשאול לגבי תוקף אבחון – האבחון האחרון שלי הוא מ-2008 , שבעזרתו קיבלתי הקלות מהמרכז הארצי. האם לדעתך המכללה יכולה לדרוש ממני לחדש אבחון? תודה מראש!

תשובה
מיכאל שלום,
כל אבחון באקדמיה תקף בין 5 ל- 7 שנים, על פי האקדמיה אליה נרשמת. בכל מקרה, אתה כבר 8 שנים לאחר האבחון הקודם. תפקוד הרבה פעמים משתנה ורוצים לבחון את תפקודך הנוכחי. ברור לי שיש קושי – גם מתח וגם כסף… יחד עם זאת, לא חושבת שיחליטו שלא תעשה אבחון. זה קשה ואני מבינה.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
ברצוני לדעת בבקשה, מה ההקלות להן זכאים מאובחני הקשב והריכוז. תודה

תשובה
שירלי שלום,
ההתאמות ניתנות בדרך כלל על פי חלק מההמלצות הכתובות באבחון. מעבר להן, כדאי לבחון את מידת הנחיצות של התאמה זו או אחרת לאורך שנת הלימודים הראשונה, בשיתוף המרכז ולרענן את ההתאמות כדי שיתאימו לצרכים. המרכז יכול לעזור בכך רבות. בדרך כלל, על הפרעת קשב ניתן לקבל הארכת זמן ועוד התאמות רלוונטיות לכל אחד ואחד על פי הכתוב באבחון.

 

שאלה
Shirley Yolanda Azar
תוך כמה זמן מרגע האבחון מקבלים את האישורים להקלות?

תשובה
שירלי שלום,
את האבחון עליך להעביר לדקאנט הסטודנטים או/ו למרכז התמיכה. לאבחון, עליך למלא טופס בקשה להתאמות. בשלב זה את צריכה לחכות להתכנסות ועדת ההתאמות. בדרך כלל מדובר על שבועיים מיום הגשת המסמכים.

כל מי שפספס ומעוניין להסתכל על האירוח עצמו, מוזמן להיכנס לקישור

בתאריך 31.8.16 אירחנו בדף הפייסבוק שלנו את ד"ר איריס מנור. ד"ר מנור היא ראש תחום הרפואה בעמותה. היא פסיכיאטרית מומחית לילד ולמתבגר ומרצה בכירה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. במהלך האירוח היא ענתה על שאלות שקשורות לפן הרפואי בנושא הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.

אז לכל מי שפספס, לקטנו עבורכם חלק מהשאלות שנשאלו ע"י הגולשים שלנו. השאלות והתשובות שהבאנו, לא עברו עריכה ומוצגות כפי שהופיעו בדף הפייסבוק שלנו.

חשוב להדגיש שאין לראות בתשובות שמופיעות כאן כייעוץ אישי.

 

שאלה – אני מאוד רוצה לעבוד עם אוכלוסייה שסובלת מהפרעת קשב ולקוית למידה האם אני בכיוון נכון ? כרגע עושה תעודת הוראה בחינוך מיוחד, האם יש לך המלצות בשבילי מה לעשות איך לעשות? תודה מראש על כל הספרים שלך שקראתי שעזרו לי באופן אישי וגם בעבודה בתואר הראשון.

תשובה – תודה רבה על דברייך החמים. אינני מומחית לחינוך, לכן קטונתי. אני יכולה רק לומר שחינוך מיוחד הוא מקום טוב מאד להתחיל בו. כמו כן כל השתלמות ולמידה יכולות לתרום רבות. מעבר לכך, איריס שני (מנכ"לית העמותה) היא המומחית הגדולה בתחום וכדאי לשאול ישירות אותה

 

שאלה – שלום רב! בני בן 12 ואני בת 33, מאובחנים עם ADHD. אנחנו סובלים ממיגרנות, כאשר טיפול בריטלין ודומיו מגביר אצלנו כאבי ראש. יש דרך להקל על תופעת לוואי זו? תודה מראש!

תשובה – שלום רב. ראשית כדאי לבדוק סיבות אחרות למיגרנות והאם ניתן להקל עליהן, היות וריטלין כשלעצמו אינו "חייב" לגרום לכאבי ראש. כמו כן, אם הריטלין ומשפחתו גורמים לכאבי ראש הייתי ממליצה לפנות לרופא המומחה אצלו אתם מטופלים ולבקש לעבור לתכשיר אחר, למשל אטנט, שהוא מולקולה שונה או לחילופין לנסות את התכשיר העדין היותר, כגון פוקלין. ייתכן שהם יגרמו לכך הרבה פחות

 

שאלה – הייתי שמח לשמוע על מענים לא תרופתיים לadhd- מסוג cbt ואחרים. כמובן עם עדיפות לפרקטיקה מבוססת ראיות, אם ישנה כזו.

תשובה – שלום רב. CBT הוא אכן מענה לא תרופתי להפרעת קשב, אם כי ככל הידוע לנו היום יש צורך לשלב אותו עם תרופה בד"כ. כמו כן נגזרות של CBT הן רלוונטיות, כגון עבודה ספציפית על קשרים חברתיים, התנהלות בעבודה וכו'. נוירופידבק נחשב בעל יעילות מסוימת, אך חלקית.

 

שאלה – אני כיום בן 24, אני מאובחן מגיל קטן כ-adhd . מגיל10 בערך, הייתי לוקח ריטלין יום יום עד בערך גיל 15.. כיום אני מצליח להקשיב ולהתרכז בצורה הרבה יותר טובה, עדיין יש לי ניתוקים אבל אימנתי את עצמי לחזור דיי מהר. שאלתי היא אם יש מציאות כזאת שבה הפרעת קשב וריכוז 'מתרפאת' מאליה עם השנים או לפחות נהיה לבנאדם קל יותר להתמודד איתה?
תודה רבה

תשובה – שלום רב. שתי האפשרויות שהעלית נכונות. יש מצב הנקרא רמיסיה, בו יש ירידה מובהקת בסימפטומים של הפרעת הקשב ובקשיים בתפקוד הניהולי שהיא גורמת. כמו כן, כמבוגר, אתה בעל השפעה גדולה יותר על התחום בו אתה עוסק והדרך בה אתה מנהל את חייך, כך שיש לך אפשרות לבחור מערכות בהן הקושי שלך יבלוט פחות, ומנגנוני הפיצוי שלך יהיו יעילים יותר.

 

שאלה – עד כמה מרקם הילדים בכיתה משפיע על ילד עם הפרעת קשב? בכיתה ששובץ בני העולה לא׳ נראה כי יש כמעט 10 ילדים עם הפרעות כאלו ואחרות, יועצת בית הספר טוענת כי שמרה על איזון בין הכיתות בנושא הספציפי הזה ושהמחנכת היא מובנת ותוכל להתמודד. אני מאוד חוששת לבני משום שסיים גן בתחושת מסוגלות נמוכה ועצב בשל חוסר יכולת של הגננת לתת מענה לבעיותיו גם בגלל מספר הילדים ״המורכבים״ שהיו בגן שלה. עד כמה זה משפיע? האם עלי להתעקש להעבירו לכיתה ״רגועה״ יותר? אשמח גם לחוות דעתך.

תשובה – שלום רב. אין ספק שאיזון חשוב מאד בכיתה, היות ומספר גדול מדי של ילדים הסובלים מקשיים ומלקויות משפיע הן על האווירה והן על היכולת של המורה להתמודד עם צרכיו של כל ילד. מאידך, ילדים עם הפרעת קשב נוטים להתחבר לילדים אחרים עם הפרעת קשב, כך שאל תופתעי לגלות ילדים עם הפרעת קשב בין חבריו  אינני יודעת עד כמה את צריכה להתעקש, היות וכדאי להתרשם גם מהכיתות האחרות וגם מהמחנכות שלהן, עד כמה הן מנוסות. בסופו של דבר מחנכת טובה היא המפתח להשתלבותו של הילד.

 

שאלה – שני ילדים שלי לוקחים ריטלין ואני נתקלת במספר בעיות.
א. לילד בן 7 התחילו טיקים עם הריטלין, אז כרגע עצרנו ונבדוק כדורים אחרים. אבל קראתי שגם בסוגים האחרים זה יכול לקרות.
ב. בזמן שהכדור יורד, הילדים נהיים בבת אחת ממש שובבים ומאבדים את זה לגמרי… איך ממתנים את זה ?
ג. אני נורא מפחדת מהתלות הזאת של המוח בכדורים. ורואה גם אצל הגדול שכל כמה זמן צריך להגדיל מינון. זה מפחיד אותי. האם אין בתלות הזאת נזק לעתיד ?

תשובה – שלום רב. כמה תשובות: ראשית, לפי כל הספרות המעודכנת ביותר אין קשר אמיתי בין טיקים לבין ריטלין, אלא במקרים נדירים מאד. טיקים הם בעלי שעון ביולוגי משלהם, והם פורצים לא פעם אחרי שהטיפול בריטלין כבר התחיל לכן מייחסים לריטלין בטעות את הסיבה לטיקים. יותר מכך, הגישה היום אומרת שהפרעת הקשב מזיקה יותר להתפתחות, מהטיקים. לגבי הירידה מהכדור, או בשמה ה"מקצועי" – ריבאונד – זו תופעה האמורה לחלוף עם הזמן, והיא מתגברת כאשר ילד אינו אוכל (ילד רעב הוא ילד עצבני בד"כ). לכן חשוב מאד לשים לב שיאכלו. ולגבי התלות, לא נמצאה תלות בריטלין, כפי שרואים כל חופש גדול. מדובר בהפרעה אמיתית הגורמת לקושי תפקודי אמיתי, שבגללה הילד זקוק לטיפול. אבל מדובר בטיפול רפואי ככל טיפול רפואי אחר. אני מעריכה שהמינון של בנך גדל היות וגם הוא גדל ואנחנו יודעים שיש קשר בין המינון למשקל, כפי שהגיוני שיקרה בילדים

 

שאלה – היי, בן 44 מאובחן. (סטודנט☺), נוטל רק עפ"י הצורך. כשהשפעת הכדור פגה (רלוונטי לריטלין, קונצרטה ואדרל), אני חווה "עצבנות מוקצנת", האם יש שיטה/דרך לרכך את ההשפעות שבתום השפעת הכדור?

תשובה – שלום רב. יש כמובן קשר בין העובדה שאתה נוטל את התרופה רק מדי פעם לכך שתופעות הלוואי לא חולפות. כדאי לאכול גם תוך השפעת התרופה, לקחת בחשבון שהריבאונד צפוי להגיע (נמשך כחצי שעה) ולעסוק בדברים שקטים יחסית, ואולי להתייעץ עם הרופא לגבי אפשרות של תרופה עדינה יותר. עדיין, כאשר לוקחים את התרופה רק לפעמים התופעות תימשכנה.

 

שאלה – כן.. שלום רב..
בני בן 9.5 עולה לכיתה ד' מאובחן adhd ומטופל באדרל. ערכנו אבחון פסיכו דידקטי ונוירולוגי ונתגלו קשיים לימודיים.. אני כרגע במלחמה להעביר אותו לכיתה קטנה ל"ל..
האם נראה לך שאני עושה בשבילו את הדבר הנכון??

תשובה – שלום רב. אינני מכירה את בנך, לכן אין לי אפשרות לענות תשובה מושכלת. השאלה היא האם הוא מאוזן מבחינת הפרעת הקשב, והאם גם כאשר הוא מאוזן יש קשיים משמעותיים הדורשים כיתה קטנה.

 

שאלה – מהו המדד על-פיו הרופא יקבע את מינון התרופה? לדוג', אני בן 44 שוקל 85 ק"ג ועפ"י המלצת הרופא נוטל ריטלין 20 מ"ג. חברה שלומדת איתי בת 50, שוקלת 55 ק"ג נוטלת בהמלצת רופא 30 מ"ג. האם זהו ניסוי ותהיה או שיש מדדים נוספים למינון? תודה.

תשובה – שלום רב. הגישה המקובלת היא להתחיל במינון המינימלי למשקל, ולעלות בהדרגה לפי הצורך. זה אינו ניסוי אלא מה שנקרא ניטור הדרגתי. ניתן גם לבצע בדיקה כמו TOVA שמאפשרת הערכה של יעילות התרופה והמינון.

 

שאלה – האם קיים מחקר על שימוש בריטלין בגיל צעיר והמשך שימוש בגיל בוגר כולל מעל גיל 18?
כלומר האם ילדים שלקחו ריטלין, לפי סטטיסטיקה ומחקר ולא ״תחושת בטן״, ״מניסיוני..״, ימשיכו גם בעתיד לקחת ריטלין או כדור אחר? בהתנהלות יומיומית בעבודה וכולי.

תשובה – יש עבודות כאלו אם כי מעט מדי. היום מקובל בהחלט לטפל מגיל צעיר ובארה"ב ההמלצה היא כבר מגיל ארבע. לגבי העתיד, כאן העבודות הן מעטות. המחשבה היום היא שאם בכלל, דווקא הילדים המטופלים הם בסיכוי גבוה יותר לא להצטרך בעתיד, או להצטרך בעתיד פחות לטיפול תרופתי לעומת הילדים הלא מטופלים.

 

שאלה – בני כיום בן שש ונשאר שנה נוספת בגן. מאובחן ע"י נוירולוג היפר קשב וריכוז. אני אישית אשמח לדעת האם שווה לשלבו בבי"ס אנתרופוסופי וכו' או ילד כזה צריך להשתלב בבי"ס רגיל על מנת לקבל את המסגרת לחיים ?

תשובה – התשובה לשאלה הזו היא יותר פילוסופית מרפואית. אני מאמינה, שיש פנים לכאן ולכאן. המסגרת האנתרופוסופית אינה פותרת את הפרעת הקשב ואינה תחליף לטיפול. יש לה יתרונות וחסרונות, ואני חושבת שאת צריכה לבדוק את שתי המסגרות ולהחליט עפ"י השקפתך ותחושת הבטן שלך.

 

שאלה – שלום רב, הילד שלי בן 12 עם אוטיזם והפרעת קשב וריכוז ללא היפר.
לומד בכיתה רגילה עם סייעת בחלק מהשעות. בכיתה ד' התחלנו עם קונצרטה 27 מ"ג. לפי המשקל צריך 36 מ"ג, אך הנוירולוג אמר שאם זה טוב לו, להישאר במינון הזה. ומאחר וזה היה טוב בשבילו, לא עשה לו שום תופעות לוואי ויכל ללמוד ולהתרכז, המשכנו במינון הזה.
עד כמה יש צורך להמשיך את המעקב אצל הנוירולוג אם הכל לכאורה במצב תקין?
הביקור האחרון היה לפני כשנה וחצי. תודה רבה.

תשובה – שלום רב. להערכתי מדובר בפרק זמן ארוך מדי, בעיקר בילד שהוא קצת יותר מורכב, לפי מה שאת מתארת. אני חושבת שכדאי להגיע לרופא מומחה אחת לחצי שנה, ובוודאי אחת לשנה. הילד גדל ויכול להיות שדברים משתנים, וכדאי שמישהו יפקח על הטיפול.

 

שאלה –  מה החשיבות של אבחון הפרעת הקשב ע״י נוירולוג? האם אבחנה של רופא התפתחות היא מספקת?
* האם לתרופות ריטלין/קונצרטה יש תופעות לוואי בטווח הרחוק?
תודה מראש.

תשובה – שלום רב. אבחנה של כל רופא שהוא מומחה לנושא, דהיינו נוירולוג, פסיכיאטר או רופא ילדים התפתחותי היא מספקת. ככל הידוע לנו אין תופעות לוואי במובן השלילי, לטווח הארוך, אלא להפך. ככל הנראה דווקא התפתחותם של הילדים המטופלים טובה יותר.

 

שאלה -עד כמה אתם ממליצים למשפחות, כהכללה, שילוב טיפול רגשי/התנהגותי לילד המאובחן עם הפרעת קשב וריכוז?

תשובה – שלום רב. אנחנו ממליצים מאד על הדרכת הורים, שבתוכה יש מרכיב של טיפול התנהגותי המכוון כלפי הילד. אין צורך בטיפול רגשי אם אין הפרעה רגשית, מה שקיים רק בחלק קטן מהילדים.

 

שאלה – מה הגישה לילדים עם הפרעות קשב וריכוז שמפתחים ״טיקים״ בתקופות בהם הם נרגשים ומוצפים יותר.

תשובה – הגישה היא פשוטה מאד: להבין שמדובר בתקופה נרגשת ומוצפת וזו גם הסיבה לטיקים, לעזור להתגבר על ההצפה, ולא לדבר על הטיקים או לדון בהם. עיסוק בטיקים הוא הדרך הטובה ביותר להגביר אותם.

 

שאלה – האם ריכוזית אכן עוזרת או משפרת את עניין הקשב והריכוז? תודה❤ מדובר על ילד בן 9.

תשובה – שלום רב. אין לי ניסיון עם התכשיר הזה, והספרות עליו מעטה מאד, כך שאין לי מענה.

 

שאלה – האם יש מחקרים על אחוזי הצלחה של ילדי קשב בשילוב במערכת החינוך הרגילה לעומת בתי ספר של החינוך המיוחד????

תשובה – אין מחקרים שאני מכירה לפחות על השאלה הספציפית הזו, מה גם שזו לא בדיוק אותה אוכלוסיה. אני יכולה להגיד בביטחון שילדים רבים מאד משתלבים מצוין במערכת החינוך הרגילה (וגם בחינוך למחוננים), ובעיקר כאשר הם מטופלים. ילדים הסובלים מלקויות נלוות המקשות עוד יותר על תפקודם יכולים להיתרם מהמסגרת המיוחדת, אבל שוב, זו לא לגמרי אותה אוכלוסיה.

 

שאלה – מעוניינת לדעת איך יודעים אם לילד שעולה לכיתה א` יש הפרעת קשב ..תודה על תשובה.

תשובה – שלום רב. אם יש סימנים מחשידים (לגביהם את יכולה לקרוא גם כאן באתר העמותה), יש לפנות לרופא מומחה ולעבור אבחון. מדובר באבחון רפואי שחייב להיעשות ע"י רופא ואנשי צוותו.

 

שאלה – שלום רב…הנני מורה בחינוך המיוחד הנדרשת להתמודד עם תלמידים בעלי A.d.d שאינם מטופלים וההורים מסרבים למתן טיפול תרופתי…האם יש לך המלצות להתמודדות ללא טיפול תרופתי? הם אינם היפראקטיביים אלא חולמניים, אסוציאטיביים ואינם ממוקדים בתהליך הלמידה… אודה לתשובתך.

תשובה – כפי שאמרתי כבר קודם, אינני מורה או חלק ממערכת החינוך, ויש טובים ממני, שיוכלו לתת טיפים כאלו. אציין רק שההתמודדות ללא טיפול תרופתי, היא בהרבה מקרים בעייתית מאד, ויהיה גבול למה שתוכלו לסייע בו.

 

שאלה – איך שומרים על איזון כשתגובת הכדור פגה? האם מומלץ לשלב תוספי מזון בגלל חוסר תיאבון?

תשובה – בד"כ כשהשפעת הכדור פגה היא פשוט פגה, והריבאונד, כאשר קיים, נוטה להירגע עם הזמן. אכן חשוב שהילד יאכל היות והרעב מגביר את הריבאונד. ניתן לשלב תוספי מזון אך כדאי להתייעץ עם דיאטנית כדי לא "להעמיס ללא צורך" על הילד. כמו כן כדאי לבחור תוספים שיהיה לו נעים ליטול ולא יהוו סיבה ל"מלחמה על הכדור".

 

שאלה – אלו תרופות מלבד ריטלין/ קונצרטה יש. גם כאלו שלא ממומנות ע"י קופות החולים. בעיקר תרופות ללא תופעות לוואי.

תשובה – שלום רב. לצערנו עדיין לא הומצאה התרופה שאין לה תופעות לוואי (כולל גם טיפולים לא תרופתיים, שגם להם תופעות לוואי משלהם). התרופות היום ממומנות כמעט כולן, לפחות באופן חלקי, ע"י הקופות. לפעמים יש סייגים כגון "מיצוי הטיפול בריטלין". אני ממליצה שתתייעצי עם רופא מומחה בנוגע להתאמה האישית של התרופה, היות והתגובה לתרופות השונות משתנה מאדם לאדם.

 

שאלה – האם יש הוכחה שנטילת אומגה 3 עוזרת? (לפחות בהתחלה שילוב של קונצרטה ואומגה ואולי כתחליף…)

תשובה – שלום רב. לפי כל הסקירות העדכניות בתחום – אומגה שלוש לבדה, לא הוכחה כיעילה. עם זאת, קיימים תכשירים של חומצות שומן (למען הגילוי הנאות, אחד מהם נחקר בזמנו אצלי במרפאה). תכשירים אלו בעלי יעילות מסויימת, בעיקר בנוגע למרכיב ההיפרקאטיבי אימפולסיבי, אך הרבה פחות לגבי הקשב.

 

שאלה – יש דרך נוספת להפחית את התסמינים? אני לוקחת גם קונצרטה וגם ריטלין, משום מה אני יותר היפר, להיפטר לצערי אי אפשר.

תשובה – שלום רב. הייתי ממליצה לך מאד להתייעץ עם הרופא המומחה שאבחן אותך, על מנת להעריך הן את המינון (לפעמים גם זה גורם) והן את התאמת התרופה. ייתכן שיהיה עדיף ליטול את אחד התכשירים העדינים יותר.

 

שאלה – שלום, בני בן השמונה אובחן כבעל קשב, עולה לכתה ג'.
טרם לוקח טיפול תרופתי, האם הנ"ל חובה? לאחרונה התפרסם מחקר בו נאמר שהכדור אינו עוזר ולטווח הרחוק קיימות השפעות ותופעות לוואי.
אשמח לקבל את חוו"ד בנושא.

תשובה – המחקר שהתפרסם הוא למעשה סקירה המעריכה את איכות ויעילות המחקר המדעי בתחומים שונים. הבעיה בתחום זה היא שהן הידע, הן שיטות האבחון והן הטיפולים השתנו מאד בעשרים השנים האחרונות ולכם קשה מאד להפיק גזרה שווה, מה גם שמגוון השיטות מקשה על הערכה השוואתית טובה. זה רחוק מאד מאמירה שהטיפול אינו עוזר, ולמעשה קיים היום גוף מחקרים גדול שמראה את ההפך, הן מבחינת תפקודים ניהוליים שונים (תפקודים שונים קוגניטיביים) והן מבחינת התוצאות בחיי היום יום ואיכות החיים. אני מאמינה שהקו האדום שאחריו יש להתחיל ולטפל תרופתית ולא להתמהמה הוא, כאשר רואים שהילד מתחיל לסבול, מבחינת הדימוי העצמי, או מבחינה חברתית או לימודית, ומתחיל להיגרם לו נזק.

 

שאלה – איך מתנהגים עם מתבגרים עם הפרעות קשב ?

תשובה – קצרה היריעה מלענות על שאלה מורכבת כזו. גיל ההתבגרות קשה, והוא קשה במיוחד כאשר קיימת בעיה כרונית, למשל הפרעת קשב. אני ממליצה מאד שתפנו להדרכת הורים לילדים מתבגרים, הסובלים גם מהפרעת קשב.

 

שאלה – אילו טיפולים אלטרנטיביים יש למעט ריטלין ושות' ?

תשובה – אם במושג טיפולים אלטרנטיביים את מתכוונת לטיפולים לא תרופתיים, הרי העיקרי הוא הדרכת הורים בגיל צעיר ו- CBT בגיל מבוגר. בתחום זה קיים גיוון לפי צרכי האדם הזקוק לטיפול כגון התמקדות בחיי הרגש, בחיי העבודה וכדומה. רוב הטיפול האחרים נחשבים הרבה פחות יעילים ולמעשה רובם לא נבדקים בצורה מסודרת וטובה.

 

שאלה – שאלה לד'ר מנור האם יש כדורים להפרעות קשב וריכוז שלא גורמים לילד להיות זומבי ?

תשובה – תרופה המתאימה לילד במינון הנכון לא תגרום לו להיות זומבי. הכל שאלה של התאמת התרופה והמינון.

 

שאלה – מה המאפיינים ודרכי הסיוע לילדים מחוננים עם הפרעת קשב ?

תשובה – ילדים מחוננים עוברים בסופו של דבר אותו אבחון כמו אלו שאינם מחוננים. חשוב להבין שהסימפטומים הרבה פעמים קשים יותר לזיהוי. כמו כן חשוב לטפל כדי שניתן יהיה להתייחס גם לתלונות ולאפשר לילדים אלו למצות את יכולותיהם וליהנות מהם.

 

שאלה – למה הסגידה לריטלין ? ולמה מערכת החינוך והרפואה לא שולחים לטיפול אלטרנטיבי ?

תשובה – אין סגידה לריטלין. זו תרופה. ואנחנו אנשי מדע ולא דת. אנחנו יודעים היום שהתרופות מועילות ואינן מסוכנות. איננו יודעים זאת על הטיפול ה"אלטרנטיבי".

 

שאלה – באיזה גיל כדאי לאבחן באופן רשמי ולחשוב על דרך טיפול עם מומחה ?

תשובה – כדאי לאבחן כאשר מתחילים לראות מצוקה ופגיעה בתפקוד ובאיכות החיים. נדיר לאבחן בגיל הגן הצעיר ובארץ לפחות לא מקובל לטפל תרופתית בגיל זה. מומלץ לטפל בהדרכת הורים וטכניקות התנהגותיות אחרות בגיל זה אבל בדרך כלל אבחון מלא וטיפול מלא מתחילים סביב גיל גן חובה ומעלה.

מצ"ב קישור לאירוח