יום שישי, אני בשיא ההכנות, הדגים והמרק מתבשלים כבר על האש, ואני קוצצת ירקות לתבשיל הבא, השיש מלא בכלים ושאריות, בכיור ערימת כלים לשטיפה, ובפינת השיש מונח לו הפלאפון שלי פתוח לתקשורת הכתובה והוואטסאפ המשפחתי פעיל מאי פעם. מדי פעם אני מעיפה מבט להתקדמות הדיון לגבי שעת הארוחה. בסך הכל הודעתי בוואטסאפ המשפחתי שהערב נאכל […]

קראו עוד

אני יושבת בחדרי שקועה. חמישה חלונות שונים פתוחים מולי על מסך המחשב, ואני מדפדפת להנאתי ביניהם. במקביל אני כותבת עבודה שהייתי צריכה להגיש כבר בשבוע שעבר ודחיתי ודחיתי ודחיתי. אני גם, כמובן, שומעת מוסיקה שאני אוהבת, ופתאום הקריאה מהחדר השני "בואי, אוכלים!". כל כך מתאים לי לאכול עכשיו, אני מרגישה את הבטן מקרקרת ומריחה את […]

קראו עוד

כשראיתי את השם שלה על צג הטלפון, התרגשתי מאוד. בפעם האחרונה שדיברנו היא היתה תלמידת תיכון, ואחרי תהליך שעשינו יחד היא הצליחה לסיים את הלימודים בהצטיינות. בשיחה היא סיפרה כי אחרי השירות בצבא, טיילה במזרח, היא ועכשיו התקבלה ללימודי תקשורת שכל כך רצתה, אבל פתאום היא פוחדת שזה גדול עליה. היא ביקשה שניפגש, כשנכנסה לחדר […]

קראו עוד

חג החנוכה מזמן שינה את שמו לחג הפסטיבלים, עם המרדף המטורף אחרי עוד ועוד הצגות, הפקות ואירועים המוניים. הילדים נמדדים בכמה הצגות הם צפו ואת מי מאלילי הנוער הם ראו. אנחנו נאלצים לשלם מחירים יקרים לכרטיסים והמחיר לא נגמר בכך. בכל יציאה כזו קונים גם חולצות, תיקים, יומנים שתייה ונשנושים. ובנוסף, שכחנו את חגיגות הדלקת […]

קראו עוד

זהו, שעות אחה"צ של החוגים, השעורים, החברים והכל בזום עם הרבה רעש עומדות להסתיים ואני מרגישה את הוריד הזה במצח שאומר "את צריכה להתכונן למלחמה המתקרבת". כן, אני יודעת, זהו חלק מהיום שאני ממש לא מצפה לו, מאוד הייתי רוצה כבר להיות מאחוריו. אני מחזקת את עצמי בזה שאני אומרת "עוד מעט יהיה שקט, עוד […]

קראו עוד