מיומנה של איריס שני

יום כיפור

"אני זוכרת את האווירה המיוחדת אצל הוריי בבית. ההכנות לקראת הצום, ריח הבישולים, הקניות המיוחדות של הספרים והעיתונים. ההליכה המשותפת לתפילה לאחר הארוחה המפסקת. המפגש עם כל השכנים ברחוב, הטיולים הליליים ביחד, קריאות הילדים המשחקים ושיחות ההורים. היתה אוירה של שלווה, שקט, נינוחות. גם ביום שלמחרת, אבא שלי היה מבלה את רוב הזמן בבית הכנסת […]

קראו עוד

מי זוכר?

הגורל זימן לי פגישה מאוד מיוחדת, עם אחות שכולה לחייל שנפל במלחמת יום כיפור ב-1973. כן חברים, כמעט 40 שנה עברו מאז שהיא פתחה את הדלת באחת בלילה, והיא רק בת 17. היא עוד לא הבינה שחייה השתנו. ואז ה"שבעה" המבלבלת עם החברים שלו מהיחידה, מצד אחד סיפרו סיפורים ומצד שני החיים נמשכים – כולם […]

קראו עוד

יום השואה שלי

הבית שלנו לא דיבר שואה ולא התנהג שואה. אבל תמיד ידעתי שיש איזשהו סיפור מאחורי השקט של אבא. אבא שלי מעולם לא סיפר. לא דיבר על המשפחה שלו שנספתה. לא רצה קשר עם הניצולים מהקהילה. מעולם לא סיפק לנו מידע. כשהתעקשתי לדעת קצת יותר, הסכים לספר שהיו לו עוד 2 אחיות ואח והוא לא יודע […]

קראו עוד

קונים נכון

"את יודעת כמה ציוד יש לנו בבית? אני יכולה לפתוח חנות למכשירי כתיבה ! כל שנה יוצאים דברים חדשים שאנחנו מתפתים לקנות – לוגואים חדשים, דמויות שהילדים אוהבים. הכל כל כך זול, יש תחושה שאפשר לקנות ולקנות בלי לחשוב וזה כל כך כיף. יש עכשיו חנויות כאלה שאפשר להעמיס עגלות והילדים נהנים להעמיס בלי חשבון. […]

קראו עוד

לא משנה כמה מוקדם ההורים קמים ומתארגנים כדי לעזור לרונה לקום, עדיין קשה מאוד להעיר אותה. היא מכוונת שעונים מעוררים שמעירים את כל הבית, רק לא אותה. כשהיא קמה, אסור להתקרב אליה או לדבר איתה. היא צורחת על האחים שלה, תופסת את האמבטיה לעשרים דקות ונתקעת שם. האחים שלה נעלבים, ההורים כועסים עליה והיא מרגישה […]

קראו עוד

תפריט נגישות