לא רוצה ללכת לארוחת חג !!!!
נמאס לי שצועקים עלי.
נמאס לי לאכול את כל הדברים המשונים האלה.
מערבבים לי כי מיני מאכלים שאני לא מכיר.
אני אוהב שניצל וצ'יפס. מה עושים עם האוכל המוזר הזה ?
וגם צריך להתלבש בבגדים כאלה חדשים וצריך לשמור שלא אתלכלך.
וגם תמיד משהו מגרד לי בצוואר או בבטן ואז מאשימים אותי שאני זז כל הזמן..
ויהיו המון אנשים שאני לא מכיר.
ואצטרך להתנהג בנימוס.
ולשבת בשקט.
מתחילים בהנחיות כבר יום לפני החג – תזכור לא לדבר בקול רם, אל תפתח את המקרר בלי רשות, תשב עד סוף הארוחה, אל תאכל בידיים….
יהיה לי משעמם ומעצבן ואי אפשר לראות טלוויזיה ולא לשחק במחשב וגם לא באייפד …
כל הזמן רק לא ולא ולא …
כך אני מרגיש כל חג. מתייחסים אליי כמו אל ילד רע.
כמו לכזה לא מחונך ואני יודע שאני לא כזה אבל כל המתח הזה וההכנות שלקראת כבר מקלקלים לי את החשק לחגוג משהו.
אני רוצה להציע לכם דרך אחרת –
• אם אנחנו המארחים תבררו איתי מראש מה המשחקים שאני מוכן לשתף ואלו אני מבקש שלא יגעו בהם.
• שתפו אותי בהכנת ה"טכס". תנו לי קטע קריאה ונתכונן עליו מראש. או תנו לי לעזור בעיצוב שולחן החג.
• תנו לי משימות במהלך הארוחה כדי שלא אצטרך לשבת כל הארוחה.
• ספרו לי מי צפוי להיות בערב החג.
• תביאו בגדים להחלפה כדי שלא אצטרף להיות "חנוט" כל הערב…או קחו בחשבון את הרגישות שלי כבר במהלך קניית הבגדים.
• תדאגו לי למנה חלופית שגם לי יהיה טעים ולא אהיה תלוי רק באוכל המיוחד של החג.
• סדרו לי מקום ישיבה נוח שיהיה לי "מילוט" ו"חברה" נעימה.
• למדו אותי ותרגלו איתי נימוסי שולחן ואל תשאירו את זה רק לארוחות החג.
• תתייחסו אליי גם במהלך הארוחה, תנו לי מדי פעם חיוך, דברו אליי, ספרו עליי, חזקו אותי…תנו לי להרגיש שאתם גאים בי.
• אם הארוחה במקום מרוחק – תכננו לצאת מספיק מוקדם כך שנוכל ליהנות מהנסיעה ולא יהיה לחץ באוטו..
ואם נוכל גם לעשות איזו עצירת התרעננות בדרך – בכלל אהיה מאושר..
• עזרו לי להכין "ערכת-תעסוקה" לנסיעה ואולי גם לזמן הנסיעה.
• בדרך חזרה – אהיה עייף ואולי גם קצת רעב. תתחשבו בי.
אולי תכינו משהו טעים לדרך חזרה שאוכל לנשנש, לשתות ואולי נשמע מוסיקה שגם אני אוהב?

שיהיה לכולנו חג פסח שמח וכשר