קניות בסופר והפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD / Iris Shani

"כל פעם אני באותו סיפור עם הסופר.
אני עושה רשימה מסודרת ומדויקת (עולה לי במאמצים על אנושיים) חושבת על כל הדברים שאולי שכחתי ולא העליתי על דעתי שאני יכולה לשכוח בכלל. בודקת ב-כללל הארונות בבית ואז מתחילה לדבר לעצמי בדרך לסופר ואומרת: "לא לקנות סתם!" "את לא צריכה שטויות בבית" "את יכולה לשלוט בדחף" "לא כל מה שחדש על המדף צריך לרכוש" "לא, אין סיבה לקנות את כל המבצעים הקיימים"
ואז אני מגיעה לסופר…
הכל נמחק!

יוצאת ממני כל האימפולסיביות שקיימת בי.
המעברים המלאים, האורות, המבצעים הצבעוניים, במדפים המלאים, הריחות, העגלות המלאות של האחרים, הכרוז עם ההנחות החגיגיות בקולו המפתה.
הכל כל-כך מרשים. גם אם אני בסופר קטן וחשוך אני יכולה למצוא את עצמי נסחפת שעות ונשאבת אל בין המוצרים ופשוט מתחילה להוסיף לעגלה בלי חשבון.

כן תקציב, לא תקציב. הכל פשוט נמחק לי מהמוח.

כשאני חוזרת הביתה ופורקת את השקיות אני נחשפת לכל הדברים המיותרים שכמובן קניתי בלי לחשוב באימפולסיביות.
מסדרת הכל במדפים וארונות ומגלה שלא כתבתי חצי מהדברים שרציתי לקנות וחסרים לי מצרכים ומוצרים שחשבתי עליהם כבר יומיים לארוחות שתכננתי להמשך השבוע.
ואז כמו תמיד, אני מוצאת את עצמי חוזרת לסופר.
סיפור שחוזר על עצמו באופן קבוע."

אז איך בכל זאת עושים קניות בצורה אפקטיבית ?
1. נחליט מה תדירות הקניות (פעם בשבוע או פעם בשבועיים).
2. נתכנן לוח ארוחות שבועי מפורט (או לשבועיים לפי מה שבחרתם) –נבדוק מה המצרכים שכבר יש לנו בבית ונשתדל לתכנן ארוחות שמבוססות קודם על מה שיש. (דוגמא לטבלה כזו בלינק למטה)
3. מתוך התכנון נגזור רשימה של מוצרים שצריך אותם ואין לנו אותם בבית
4. מתוך אותה רשימה – נכין רשימת מצרכים לקנייה
5. אל הרשימה נוסיף רשימת מצרכי יסוד שחייבים שיהיו תמיד בבית. (לכולנו יש אותם)
6. נשתמש באפליקציות שמתאימות לכולם – כמו KEEP של גוגל.
7. נקבע מי האחראי על בדיקת המלאי בבית ועדכון הרשימה בהתאם.
8. להרבה אנשים לא מתאים ללכת לעשות קניות – תעשו קניה אינטרנטית
(בסופו של דבר זה יוצא יותר זול !) ותקפידו לשמור את הרשימה הבסיסית כך שרק תצטרכו להוסיף דברים או להוריד–
א. אין פיתויים בדרך.
ב. אתם בבית ויכולים לבדוק מה חסר תוך כדי הקניה.
ג. ניתן לעקוב מיידית אחר אחר הסכום של הקניה.
ד. הרשימה הבסיסית נשמרת.
ה. תמיד יש אפשרויות בחירה בין מוצרים דומים.
זכרו – התנהלות נכונה נותנת לנו דרייב להמשיך, לכן הקפדה על דרך אשר נכונה לכם שתעזור לשמור על ארגון אשר תגרום לתחושת אחריות וסדר.

במיוחד אם אתם חיים עם עוד אנשים. כדי לנווט בית – ההתנהלות חייבת להיות משותפת.

המלצה לאתר קניות אינטרנטי שיעשה לכם סדר > https://www.pricez.co.il/

אם יש לכם עוד טיפים להתנהלות קניות נכונה נשמח שתשתפו שנוכל ללמוד ממכם.

דוגמא לטבלת תכנון ארוחות ורשימת קניות:
http://bit.ly/טבלת_תכנון_ארוחות_ורשימת_קניות_לדוגמא
טבלה ריקה לתכנון ארוחות ורשימת קניות להורדה:
http://bit.ly/תכנון_ארוחות_ורשימת_קניות_טבלה_ריקה

עפיפון / Iris Shani

לכבוד יום העפיפון הבינלאומי שחל אתמול אני רוצה לשים דגש על אותם ילדים שמכנים אותם "מעופפים" , "אסטרונאוטים" . אותם ילדים שהקושי שלהם הוא אובייקטיבי -חולמנות – אחד הביטויים של הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.

לפעמים מרוב שהם שקטים, אנחנו בכלל לא רואים אותם, לא רואים את החוזקות שלהם.
לפעמים כאילו בהומור, צוחקים עליהם, כאילו צוחקים איתם…כאילו יחד איתם.

הם בעצם בחלקם יצחקו איתנו, חלקם יתכווצו מאיתנו, חלקם יכעסו ויגיבו באופן שיראה לא מותאם בעינינו, חלקם כבר יהיו אדישים מרוב שהם התעייפו מכל הצחוקים שלנו.
עם השנים אנחנו מקדישים יותר תשומת לב לצורות ההתבטאות שלנו. היום זה כבר לא פוליטיקלי קורקט ללעוג לאנשים עם קושי אובייקטיבי (משקל עודף, מגבלת ראייה וכו) גם כך אנשים עם הפרעת קשב כשהם מאחרים, חולמניים או כל ביטוי אחר שנובע מההפרעה שכולנו כבר יודעים שהיא נוירולוגית התפתחותית.
עלינו להתייחס אל ביטויי הקושי האובייקטיבי עם הפרעת קשב בהבנה, קבלה וחמלה.
והכי חשוב לזכור
לחזק לחזק לחזק לחזק
להחמיא,
ליצור הצלחות
ולהחזיק אופטימיות גדולה עוברם לעתידם.

מצאתי טקסט מקסים של
Liat Manor
ילד מעופף
ילדה מעופפת
לא מקשיבים בשיעורים
לא מרוכזים
חיים בדמיון
בעננים
לא זוכרים
מספרים
ופרטים
״אתה עפיפון״
״את מרחפת״
״אתה לא מקשיב״
״את אף פעם לא זוכרת״
כשמטיחים זאת בנו
ומצביעים על טבענו כבעייתי
ומנסים לשנות
ולהתאים אותנו
בעצם צובעים את אופינו
ומשנים את פרשנותינו
את האופן בו אנו תופסים את עצמנו
יש כל כך הרבה דברים נפלאים
שמגיעים לרוב יחד עם הריחוף
דמיון
יצירתיות
רגש
ילד/ה מעופפים כעפיפון ?
צרו עבורם חוט מחבר
חברו את הנושאים הטכניים
המשעממים
לרגש
לדמיון
ליצירתיות
לעולם שלהם
וכך תעזרו להם להתקרקע
זרמו עם האופי המיוחד והנפלא שלהם
העזרו במעלות שלהם
אל תטיחו בהם את אופיים הקסום
כמילת גנאי
#יום_העפיפון
סיפורים מעופפים

https://www.facebook.com/siporim.meofefim/
www.liatstories.com

"אני כבר לא יודע מה יגרום לו להקשיב לי!?"

"אולי אם אני אקח לו משהו שחשוב לו, ויכאב לו קצת, יתחיל להיות לו אכפת והוא יעשה מה שאני מבקשת ממנו"
"לשחק עם החברים שלו זה מה שחושב לו? החוג זה מה שיקר לליבו?
אז לא יהיו לו חברים עד שהוא ילמד להתנהג! לא יעשה שיעורים לא יצא לשחק!
לא יקום בזמן לא ילך לחוג!"
האם באמת כך אנחנו רוצים לגדל את ילדינו?
האם באמת לקיחת הדברים שמחזקים אותם זה מה שיגרום להם לעשות את מה שאנחנו מבקשים מהם?
האם כך "מחנכים" ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ?
האם שיטת התנאים והאיומים "אם…אז" באמת תגרום להם להשתנות, להתנהג "בסדר"?
האם היינו אומרים לילד קטוע רגליים תרוץ מהר יותר עם הפרוטזה אחרת לא תיפגש עם החברים שלך?
זו התקשורת שאנחנו רוצים לקיים עם ילדינו?
האם זה המודלינג שאנחנו רוצים שהם יראו לנגד עיניהם ויגדלו להיות אנשים שישתמשו באותה שפה?
לילד עם הפרעת קשב יש קושי בתפקודים הניהוליים.
הוא לא מצליח לנהל את עצמו – בגלל אותו קושי.
לא כי לא אכפת לו.
אם תענישו, תאיימו, תגבילו, תשימו התניות – התפקודים הניהוליים של הילד שלכם לא יתחילו לתפקד פתאם, בטח לא לאורך זמן.

תמנעו ממנו לפגוש חברים?
בשלב מסוים הוא ירגיש מחוץ למעגל החברתי כי הוא כבר לא שיחק איתם הרבה זמן, הקשר וההקשר החברתי יתפוגג וידעך, חברויות חדשות שנוצרו בין חבריו ימלאו את החלל שהוא הותיר בהיעדרותו, הילד שלכם יוותר, לא ירצה לצאת יותר.

תמנעו ממנו ללכת לחוג כדורגל שהיה מרכז חייו?
הוא ירגיש שכבר הפסיד כ"כ הרבה מפגשים, שהוא כבר לא יכול לחזור, המקום שלו בקבוצה ישתנה, הוא לא ירצה שוב להתאמץ להתברג מחדש כחלק מהחמישייה הפותחת, אז מה זה שווה בכלל? הוא יחליט להפסיק ללכת לחוג לגמרי!
החברים, החוגים, הדברים שהילד שלכם אוהב – אלה הכוחות שלו.
הכוחות שלו מניעים אותו, נותנים לו מוטיבציה להצליח.
אם הוא מאבד את מה שמניע אותו הוא ישב בבית ללא חברים, ללא תחום עניין, ללא עיסוקים ואז… נרוקן אותו מהכוחות שלו, בשלב הבא – נצטרך לטפל בבעיות רגשיות שייווצרו.
כמובן, התיאור כאן מאוד מוקצן אבל… בהחלט קיים ונאמר מדי יום בהרבה מאוד בתים.
אין ספק שהדברים נאמרים מתוך חוסר אונים, תסכול, פחדים, דאגה מכך שאנחנו מרגישים שאיבדנו את הדרך ולא מצליחים לנהל את ילדינו.
אז מהי הדרך?
ללמוד יותר ויותר על הפרעת קשב בדיוק כמו שהיינו לומדים מה עושים כשלילד שלנו יש סכרת, צליאק, אלרגיות וכו.

לחשוב איך אני מחזק אותו?
איך אני משתמש בחוזקות ובכוחות שלו לטובת הדברים שאני רוצה שהוא יעשה?
לטובת הדברים שבהם הוא מתקשה.

למשל, הציעו לו – תעשה שיעורים ואח"כ נשב לצפות יחד במשחק כדורגל.
שבוע שלם התמדת בהכנת שיעורים – נערוך צפייה משפחתית חגיגית במשחק חשוב.
תתמיד חודש שלם בהכנת שיעורים – נלך יחד לצפות במשחק כדורגל אמיתי במגרש של קבוצה שהוא אוהד.

כלומר, אנחנו נאיר הדרך החיובית בעזרת אותם כוחות שקיימים בו.
נרתום את הדברים שהוא אוהב לפרסים עבור אתגרים שנעמיד בפניו אותם הוא יצלח.

לא ניקח ממנו מה שכבר נתנו לו.
אלא נתגמל אותו עבור מאמצים שהוא עושה, ועבור ההצלחות שלו, באותם דברים שחשובים לו.

חשוב לזכור,
לוקח זמן לשנות סגנון הורות, שפה חינוכית, דרך התייחסות, עמדות פנימיות ודרכי התבטאות.

נשמו עמוק, קחו אוויר- קחו את זה כאתגר ארוך טווח,
גייסו סבלנות, התמדה, עקביות וגם חמלה לעצמכם כשלא תצליחו, כי בהתחלה זה יקרה, אתם מידי פעם תכשלו, לא נורא, החזיקו את החזון חזק בעיני רוחכם, והמשיכו בדרך.

החליטו על אתגר אחד, דווקא קטן, שיהיה לילד ולכם קל לעמוד בו ותוכלו בוודאות לחוות יחד הצלחה, לאט לאט הגבירו והעלו את האתגרים.

עם הזמן זו תהפוך להיות דרך חיים.

ושתהיה שבת שלום!