המחשבות והרעיונות של אנשים עם הפרעת קשב מגיעים במהירות, הראש עובד שעות נוספות, אבל אין “שמירת מסלול”, אין עוגן.
זו לא בעיה של אינטליגנציה, להפך,לרוב מדובר באנשים חדים, יצירתיים ומלאי השראה.
אבל המוח שלהם מתקשה להחזיק את הרעיון מספיק זמן כדי להפוך אותו לפעולה.
זו תוצאה ישירה של חולשה בתפקוד ניהולי שנקרא זיכרון עבודה (Working Memory) –
היכולת לשמור מידע קצר־טווח בראש בזמן שאנחנו משתמשים בו.
מחקרים מראים כי זיכרון העבודה הוא חלק בלתי נפרד ממערכת הוויסות העצמי.
כשאין מספיק דופמין, המידע נופל “מהמסך הפנימי” מהר מדי, ולכן אנשים עם ADHD נראים כאילו הם “שוכחים הכול”, אבל בעצם הם פשוט לא מצליחים לגשת למידע בזמן הנכון.
איך שמים GPS על המחשבות?
הדרך הזאת מתחילה ביצירת עקבות קטנים של זיכרון,
כאלה שמאפשרים למוח לחזור לנקודה שממנה יצא.
איך משאירים עקבות
כתבו בקול.
לא כולם מצליחים לשבת ולכתוב, לפעמים קול עובד טוב יותר מממקלדת.
הקליטו לעצמכם הודעות קוליות קצרות, אפילו של 10 שניות.
*הקול שומר גם את הטון, את הרגש, ואת תחושת הדחיפות.
תנו למחשבות “מקום קבוע”.
אל תסמכו על הזיכרון שיזכור איפה רשמתם.
צרו “חניה” קבועה למחשבות, מחברת אחת, תיקייה אחת, או אפליקציה אחת בלבד.
*מוח עם הפרעת קשב צריך עקביות, לא מורכבות.
תכניסו זמן קבוע לאיסוף עקבות.
פעם ביום או פעמיים בשבוע עברו על כל מה שהשארתם לעצמכם.
*אל תנסו לסדר הכול, רק הקשיבו, קראו, ובחרו דבר אחד שממש חשוב לשמור.
שמרו מחשבות יחד עם ההקשר.
במקום “רעיון להרצאה”, כתבו “רעיון להרצאה על הפרעת קשב, כי ראיתי היום תלמיד שהזכיר לי את זה”.
*ההקשר עוזר למוח לשלוף את המידע מהר יותר.
תעבדו עם הגוף.
כשאתם נזכרים במשהו, תעמדו, תזוזו, תכתבו.
*הקישור בין תנועה לזיכרון משפר משמעותית את אחסון המידע (Embodied Cognition).
תבחרו עוגן מוחשי אחד.
זה יכול להיות צבע, חפץ או מקום שבו אתם “מניחים” את המחשבות שלכם.
*כשיש עוגן קבוע, המוח לומד להתכוונן אליו אוטומטית – כמו GPS פנימי שחוזר לנקודת ההתחלה.
אנשים עם הפרעת קשב לא צריכים GPS חיצוני,
הם צריכים ללמוד איך להשאיר לעצמם עקבות.
עקבות של מחשבות, של כוונות, של רגעים קטנים עם משמעות.
כי בתוך כל רעיון שנעלם, מסתתר פוטנציאל שיכול לשנות משהו.
והדרך לשמור עליו לא עוברת בעוד שיטה מסובכת,
אלא בבנייה עדינה של מערכת שמדברת בשפה של המוח שלכם –
פשוטה, קבועה, ועם לב.
לפעמים ההתמודדות עם הפרעת קשב לא מתחילה בעוד כלי חדש,
אלא בהסכמה לוותר על עודף הכלים.
להפסיק להילחם במחשבות ולפנות מקום למחשבה אחת בכל פעם.
שלכם, איריס שני
מנכ"לית עמותת קווים ומחשבות
