מה נשתנה הסדר הזה מכל לילות הסדר הקודמים?

עברתי על כל העצות שכתבתי בשנים קודמות, בהן נתתי טיפים לגבי ארוחות החג, על החזרה בפקקים, על התמודדות עם כל האורחים שמגיעים בערב החג.
לצערי השנה עצות אלו אינן רלוונטיות.
השנה אני רוצה להמליץ על ניצול ההתכנסות לטובת חיזוק הקשרים במשפחה הגרעינית. שנתייחס לארוחת החג כאילו אנחנו מארחים הרבה מאוד אורחים.
נתקלח ונתלבש בצורה חגיגית. נערוך כולנו את השולחן יפה, כי חשוב שנחגוג את ארוחת החג המסורתית גם השנה במתכונת הזו. אפשר להזמין את סבא וסבתא, הדודים והאורחים הנוספים שיהיו איתנו בשיחת וידיאו.
בואו לא נוותר על הקטעים שאנחנו תמיד מקריאים מההגדה, לא נוותר על מסורות החג שלנו, כמו שירי החג, הארוחה החגיגית, חיפוש האפיקומן, כל משפחה והמסורות שלה–
כי הרוטינה והמסורת, דווקא בימים של אי ודאות, נוסכים בנו ביטחון וחשובים, היום אפילו יותר מתמיד, לאנשים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD.
למעשה, אולי זה הזמן להמציא יחד טקסים, משחקים שיחזקו את המפגש המשפחתי המצומצם שנוצר בעל כורחנו, אולי זה הזמן לתת מקום גדול יותר לילדים בקריאת ההגדה ובהכנת החג. כל נושא הכנת הבית לערב החג הוא חשוב – הוצאת ההגדות מהארון, עריכת השולחן, קיפול המפיות, סידור הבית לקראת הסדר. השנה אפשר באמת לתת מקום לכל אחד במשפחה לתרום לארוחת החג.
ניתן לתכנן יחד עם הילדים את התפריט ולהפוך אותו לפשוט יותר הפעם. לילדים עם הפרעת קשב לפעמים קשה עם המאכלים ה'מסובכים', עם המרקמים והטעמים המורכבים. אני מציעה השנה לשמור על פשטות, למשל מרק העוף שסבתא תמיד מכינה, לחמניות מקמח מצה שאוהבים בבית. תנו לילדים לעזור בהחלטות ובהכנות.
חשוב לתת לילדים זמן להתאמן על קריאה בהגדה ואפילו לחלק לכל אחד הגדה ממנה יקריא גם בערב עצמו, כדי שלא יהיה להם קשה במהלך הסדר.
נסו להמציא יחד משחקים לחג – ואל תשכחו לחזק, להחמיא ולשתף כי הדברים הקטנים האלו עושים את ההבדל.
מזמינה אתכם לפתוח את חוברת המשחקים של קווים ומחשבות לפסח ולקבל רעיונות:

תודה לאור-לי ברגשטיין על הכנת חוברת הפעילויות.

בשבועות האחרונים אני מקבלת פניות מהורים רבים שהם מותשים.
הם מותשים מההתנהלות ביום יום, תוך כדי המחשבות של מה יהיה?
הם סיפרו שהשבוע היה קשה במיוחד עם הילד.
כאשר התחלתי לשאול שאלות, ולפרט את מה שקרה במהלך השבוע, הסתבר שבנוסף למשבר הקורונה וההתמודדות עם ילדים בבית, אצל זוג אחד מתמודדים עם קושי כלכלי בעקבות שינויים במקומות העבודה, זוג אחר מודאג מאוד ממצב בריאותי של הסבתא המבוגרת, במשפחה אחרת היו הוצאות גבוהות לא מתוכננות בעקבות פיצוץ בצנרת בבית. באחת המשפחות השכן בבניין התגלה כחולה קורונה והלחץ והפחד מהידבקות מרקיע שחקים.

לכל משפחה יש את הדאגות שלה, חוסר הודאות והקשיים האישיים שלהם.
זו מציאות יומיומית שאנו חיים בה והיא מותירה אותנו חסרי שקט.
אנחנו כל הזמן בריצה מטורפת סביב השעון, חלקנו עוד עובדים, אם מהבית – זה קשה, אם עדיין נוסעים לעבודה – זה מלחיץ, אם בחל״ת – זה מדאיג והמחשבות רצות לכל כיוון.
בנוסף צריך להתייחס לילדים, להפעיל אותם, לשמור על שיגרה, לשבת איתם על השעורים, לטפל בקניות, ליזום קשר עם חברים של הילדים, לטפל בכל הסידורים, לבשל, לנקות ו….

ואנחנו מוצאים את עצמנו עצבניים, עייפים, מתוחים, חסרי מנוחה ואין בנו את השקט שהילדים שלנו צריכים כדי שנוכל לתת להם את תשומת הלב שהם מבקשים. ורגשות האשמה… אוי כמה רגשות אשמה.

אז האם באמת יכלו אותם הורים להתמודד עם הילד השבוע? או שכל דבר פעוט התעצם? או שמא חוסר הסבלנות שלנו גרם לנו להתפרץ על כל דבר?

כשאנחנו חסרי סבלנות ועייפים, הילד שלנו מרגיש ומגיב לזאת! המתח בבית גוזל מכולם משאבים רגשיים, פיזיים וכלכליים. מתישהו מגיע הרגע שכדאי לעצור!
שנקדיש לעצמנו ונטפל בעצמנו ונשקיע בנו.
כדאי שנלמד את עצמנו לחיות ממקום של ניהול ולא ממקום של אימפולסיביות ואז הכל סביבנו יתנהג אחרת.
בסופו של דבר גם ילדינו ייהנו מהמודל אותו אנו מראים להם ומהדרך שבה אנו נתייחס אליהם.

בואו נעצור לרגע ונתבונן –
האם כך אנו רוצים לחיות? האם אנחנו מרגישים טוב עם מה שקורה? כמה זמן נוכל עוד להמשיך בטירוף הזה?
דמו את הגוף שלכם לקופת חסכון, כל השקעה בעצמנו היא כמו הפקדה אנרגטית שמעבירה אותנו ממצב של מינוס לפלוס או לפחות לאיזון.
על מנת שנגיע למצב זה אנחנו חייבים להפקיד לגוף שלנו אנרגיה טובה שתתן לנו את הכח שאנו זקוקים לו כדי להיות בפלוס.

כל אחד צריך למצוא מה גורם לו להרגיש טוב יותר – להתאמן בספורט, לקרוא ספר, לקבוע זמן איכות זוגי לשיחה, או שיחה עם חבר/ה טובה, אולי נתרגל דמיון מודרך, או מדיטציה, אולי נכתוב, או נקשקש חזק על דף כדי לפרק מתח.
זה לא צריך להיות רחוק, זה לא צריך להיות יקר – יש באינטרנט היום כל כך הרבה תוכן חינמי ואיכותי. זה צריך להיות שלנו ואנחנו נשמור על ההפקדות שלנו בקנאות, כי זה מה שיחולל את השינוי.

מגיע לכם לשתות קפה בנחת וכן מגיע לכם גם לקחת פסק זמן, להעשיר את תחומי העניין החשובים שלכם, לפתח אותם ולהקדיש להם זמן.

אל תגידו אין לנו זמן להפקדות האנרגטיות – צרו זמן ביומן ושמרו עליו בקנאות ובאדיקות. וילדיכם ידעו שהשעה הזו זו השעה ביום שהיא שלכם.

נכיר את עקרון הדיילת ונלמד ממנו – כאשר טסים לחו״ל מקבלים הדרכה במטוס בתחילת טיסה, ההנחיה היא: שימו קודם מסיכת חמצן לעצמכם ואח"כ לילדים. זוהי האמירה הנכונה והמדויקת ביותר!
בואו נאמץ את העיקרון – נמלא עצמנו באנרגיה ונצליח להיות בבית, עם הילדים, עם כוחות ורצון לעבור שבוע רגוע ומהנה ביחד.

אז שיהיה לכולנו בהצלחה גם השבוע.
דאגו וחישבו על עצמכם, כי משך זמן השהייה שלנו בבית ארוך אמנם, אבל יכול להיות גם נעים.

"אנחנו לא רוצים לשמוע יותר על טבלאות- אין לנו כוח!"

חיינו בשבועות האחרונים נראים ומרגישים כמו שלא הכרנו מעולם.
האדמה, בסיס הביטחון – נשמט תחת רגלינו.
מבולבלים, מלאים בשאלות והתלבטויות, מנסים למצוא את הדרך להמשיך ולהתנהל.
כך חווים כולם.
בבתים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD זה קשה פי כמה.
כל הקשיים צפים בעוצמה החוצה.
גם אם כבר רכשתם לעצמכם אסטרטגיות התנהלות שעובדות לכם, וגם אם לא –
הוויסות הרגשי והתחושתי נמצא כרגע בקצוות.
שגרת החיים המוכרת נעלמה ובתוך כל הכאוס בחוץ למי יש כח לבנות אחת חדשה?

כולנו כבר יודעים שארגון, סדר והתנהלות לפי לוחות זמנים מהווים עוגנים ביום
והרוטינות הן אוצרות ששומרות עלינו מפיזור, דחיינות והימנעות ומורידות את מפלס המתח הרגשי.

ובכל זאת, בתקופה האחרונה אני מקבלת פניות רבות שקשה מאוד לשמור על זה, שנמאס מזה, ההורים חלקם עובדים מהבית, לא פנויים, וחלקם טרודים בגלל אי הודאות. הילדים מסתובבים כל היום בפיג'מות- כי אין זמן וכוח להתווכח איתם, אז מוותרים להם, כי ממילא הם לא יוצאים מהבית. גם המקלחות קיבלו הנחה לפעם ביומיים, ארוחות לאורך כל היום, על הדרך, בכל מיני מקומות בבית, וכך – מה שנראה לנו כוויתור קטנטן של "אין ברירה" הולך וצובר תאוצה והבית הופך לסחרחרה בלתי נגמרת, שאין בו פינה אחת של נחת לרפואה.

כ"כ מובן, טבעי ולגיטמי להרגיש כך.

אבל, דעו לכם!
נושא השמירה על השגרה בימים אלה הוא אפילו חשוב יותר משמירה עליה בכל זמן אחר.
עבור משפחות עם הפרעת קשב זה בגדר הצלת חיים.

עקרון הרציפות נחקר בספרם של פרופ' חיים עומר ונחי אלון (1994)
"הצורך בתחושה של רציפות הוא בסיסי וחיוני בקיום האנושי. תחושת הרציפות היא זו שמאפשרת לנו את המחר. כך, אנו יכולים לייחס משמעות לאירועים ספציפיים ולחיים בכלל, ולבנות תחושת זהות עצמית, תחושת ערך עצמי וחוויה של שליטה בחיי"

"מקרים של אסון וטראומה קוטעים את תחושת הרציפות של הפרט בארבעה תחומים אפשריים. לכן, החזרת תחושת הרציפות – מחזירה לאדם את תחושת השליטה בחייו ומחזקת את החוסן האישי שלו"

"משברים הם מצבים שמסכנים ושוברים רציפויות אלו. עקרון הרציפות קובע שהדרך הטובה ביותר לשמור על הפרט, המשפחה והקהילה בזמני משבר היא לפעול כדי לשקם את הרציפויות שמתנתקות ולשמר את הקיימות."

אז ברור שקשה.
אבל זכרו, משבר הקורונה יסתיים, וכדאי שנגיע לקו הסיום, כשאנחנו בריאים בגופנו וגם בנפשנו.
נתעלה מעל הקושי ובצעדים קטנים ונחושים נבנה בחזרה שגרה, ונחסוך מעצמנו בעתיד להיאלץ להתמודד עם שיקום בני הבית שלנו.
כמו שלא נפסיק לשמור ילדינו שלא יגעו בשקע החשמל, גם אם אנחנו עייפים, חולים וטרודים,
כך נתגייס כולנו למשימת שמירת השגרה, הארגון וההתנהלות של הבית שלנו, לטובתם, לטובת עתידם, ולטובתנו אנו.

אז איך מתחילים?

לפני הכל -חלקו את היום ל 4 חלקים עיקריים: בוקר, צהריים, אחה"צ, ערב.

1. החליטו האם הטבלה תהיה משפחתית או אישית או עפ"י גיל
2. קבעו מהם העוגנים שלכם?
התחילו מ 2 עוגנים חשובים לכל חלק של היום ולאט לאט הוסיפו עוגנים נוספים.
למשל :
בבוקר: זמן קבוע להתעוררות וצחצוח שיניים
בצהריים: זמן ארוחה ומשימה לימודית אחת
אחה"צ: זמן משחק וחטיף
ערב: זמן ארוחה משפחתית ומקלחת

קבעו שעות, כוונו שעונים מעוררים עם תזכורות מצלצלות – והתחילו לייצר לעצמכם הצלחות קטנות.

הצלחתם שבוע? המשיכו לשלבים הבאים. תוכלו למצוא אותם פה:

פספסתם קצת? המשיכו עוד כמה ימים להתאמן.

********************************************************

ברור לי לגמרי שתפגשו המון התנגדויות – מצד הילדים וגם בתוך עצמכם.
קחו נשימה, הקשיבו להתנגדות שעולה ובחרו להמשיך להתמיד בנחישות ובאמונה מלאה שלטובת כולם ולטובת העתיד זה שווה את המאמץ.

דבר אחרון ממני כסבתא- אל תשכחו לשמור קשר יומי/שבועי.
הזמינו אותנו לארוחות משותפות בוידיאו.
נשמח להקריא להם סיפור כשאתם עסוקים או עייפים.
נשמח לשוחח איתם ולהמשיך להיות מעורבים בחייהם זה יעשה טוב להם, לנו ולכם.

אנחנו בעמותה הכנו לכם דוגמא ללוחות להתארגנות לארוחות.
נשמח שתעלו אתם רעיונות התארגנות נוספים שגיליתם ועובדים לכם טוב בבית.
כיף וטוב לחלוק רעיונות – כך יהיה לכולנו מאגר של תוכניות התארגנות ואפשרויות.

אנחנו כאן כדי לעזור!

בשבועות האחרונים עולה התמודדות לא פשוטה בקרב משפחות בכלל ובעיקר בקרב משפחות עם ילדים עם הפרעות קשב ADHD,
עם השאלה כיצד ניתן להתמודד עם בעלי חיים והפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD באותו בית.

השבוע בחרתי להתמקד דווקא בכלבים. ?
מחקרים מראים שגידול כלב כחיית מחמד וביצוע פעולות כמו ליטוף פרוות כלב ומשחק עם כלב, מורידות את לחץ הדם שלנו ואת תחושות החרדה והלחץ.
פעמים רבות, קשה לילדים לחזק בעצמם את הביטחון העצמי שלהם, את תחושת המסוגלות, את גילוי האחריות האישית ואת יכולת הריכוז והמיקוד העצמית שלהם. בנוסף, ילדים עם ADHD הם תנועתיים וזקוקים לחברה בה יוכלו לשחק משחקים ולהוציא את האנרגיות שלהם בצורה חיובית.

הכלב במקרה זה, מהווה אמצעי מצוין להתמודדות עם קשיים אלה והוא משמש כמתווך ליצירת קשרים עם בני בית אחרים ובכלל.
ילדים עם ADHD חווים פעמים רבות תחושת כישלון וחוסר מסוגלות. הכלב הוא אמצעי לאימון הילד בפיתוח יכולת נתינת הוראות וחיזוקים, יכולת להנמכת הטונים בזמן סערת רגשות ועוד.
נוסף על כך, הכלב מגיב להתנהגויות של בני המשפחה ומתוך כך מתנהג בעצמו בהתאם לאווירה המשפחתית ששוררת בבית. הכלב יכול להוות את 'בדיקת הדופק המשפחתית' וניתן להיעזר בו ככלי לשינוי הדפוסים ההתנהגותיים.

משפחות עם ילדים עם הפרעת קשב זקוקות לשגרה ולסדר יום קבוע. השגרה מהווה עוגן חשוב שעוזר למשפחות להתמודד עם כל הקשיים הנובעים מתוך הפרעת קשב.
דווקא עכשיו, בתקופה מבולבלת וחסרת גבולות זו, בה אין הרגלים, אין שגרה ואין סדר יום קבוע, אני ממליצה במיוחד על גידול בעלי חיים בבית. בעזרת פעולות כמו משחק עם הכלב, הוצאתו לטיול, הברשת השיער שלו, האכלה בזמנים קבועים, אנו נוכל לעזור לילדינו לבנות את השגרה ואת סדר היום הקבועים שלהם. כלומר, אנו נעזרים בצרכים של הכלב ובשגרה לה הכלב זקוק, להבניית סדר היום של המשפחה שלנו.

בנוסף, ילדים עם הפרעת קשב חווים לא פעם בעיה בויסות רגשי ולכן מצבי הרוח שלהם משתנים. במצב הנוכחי, בו אין מפגשים עם חברים, אין יציאה למקומות בילויים או לפארקים, למעשה הכלב מהווה את החברה של הילד. ליטוף הכלב, האימון שלו, ההאכלה והמשחק עוזרים לילדים להרגיש שיש להם חבר שבעצם מלווה אותם לאורך היום. הקרבה לבעל חיים כמו הכלב שלנו, יכולה לעזור בוויסות הרגשי ולהוות מקום בטוח וחיובי ליצירת קשרים חברתיים חיוביים.

אז מה עושים?
1. בונים לוח זמנים משפחתי בהתאם לצרכים של הכלב – יציאה לטיולים, זמן אוכל, סירוק והברשה, זמן משחק והוצאת אנרגיות ואפילו זמן עבודה על אילוף וטריקים.
(לא לשכוח להישמע לכללים, לצאת רק בקרבת הבית, לצאת עם כפפות ולחטא את הידיים כשחוזרים הביתה)
2. מעבירים תחומי אחריות על הכלב לילדים. גם אם תחילה הילד לא יהיה האחראי על הכלב לבדו, ניתן לשלב את הילדים בפעילויות הקבועות שעושים עם הכלב.
3. הוספת זמן משחק ואילוף – בתקופה זו נעלה סרטונים שילמדו איך לאלף את הכלב שלנו בעזרת שיתוף פעולה עם מאלף הכלבים אורן עדיקא. אורן ילמד אותנו טריקים ופעולות שאפשר ללמד את הכלב בבית.

אין ספק שאחד הדברים הקשים להפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD הוא איתחול והתנעה. איתחול יום, איתחול משימה וכו׳…
צריך להקפיד שהאיתחול יהיה בשעה הגיונית, לא מוקדם מידי, בכל זאת הם לא צריכים להגיע לאנשהו בזמן כלשהו, אבל לא בצהריים, כי אז כל סדר היום משתבש.

צריך להקפיד על שגרות קטנות: כמו צחצוח שיניים, סידור מיטה וחדר, הורדת הפיג'מה ולבישת בגד נוח אחר. עצם החלפת בגד – מחולל שינוי. בנוסף, צריכה להיות הקפדה יתרה על נושא ארוחת הבוקר. ארוחת בוקר שבשגרה, מייצרת תחושת שובע ורוגע, מונעת חיפוש אחרי נשנושים (בינג') במהלך היום, מכניסה את התזונה לסדר, ובהתאם גם את כל היום וחוסכת מאיתנו התמודדויות מיותרות סביב הרגלי האכילה בהמשך.
בנוסף, קימה בבוקר בשעה קבועה, שומרת על שיגרה והיא מצידה מייצרת תחושת ביטחון ומהווה עוגן ומשענת קבועה, שבלעדיה הילדים הופכים להיות חשופים רגשית, עצבניים ומתקשים לווסת את עצמם.
(גם ככה יש להם קושי בוויסות אז למה עוד?!)

בואו נקפיד על:
1. לוח שגרת בוקר – הכינו לוח ותנו לילדים לקשט אותו.
2. שעת התעוררות- קבעו שעה מוסכמת ביניכם לבין הילדים וציינו את השעה על גבי הלוח.
3. סידור מיטה- סכמו איתם שאת המיטה מסדרים מידי בוקר וכתבו את זה על הלוח.
4. החלפת פיג׳מה- סכמו איתם שמחליפים פיג'מה – וציינו גם זאת על הלוח.
5. מה אוכלים- קבעו מה אוכלים כל בוקר במשך כל ימות השבוע.
6. המשך תרגול- לאחר ארוחת הבוקר המשיכו עם תרגול כלשהו שמפתח רוגע, שלווה, תנועה ונשימה, כמו יוגה, מדטיציה וכו.

מוזמנים להיות איתנו, כאן בדף הפייסבוק, כל יום.
כבר מיום א הקרוב – נעזור לכם לאתחל את הבוקר, עם תרגול מהסוג הזה.
נפגש.