אהבה והפרעת קשב | יום האהבה

מיומנו של גבר עם הפרעת קשב: אהבה זה לא רק פרפרים.

פעם חשבתי שאהבה היא כמו בסרטים – מבט אחד, פרפרים בבטן, וכל השאר פשוט מסתדר,

ואז גיליתי שבחיים, בטח כשיש לך הפרעת קשב, אהבה היא הרבה יותר מורכבת.

אני אוהב חזק. כשאני בתוך זה – אני כולִי שם. מתלהב, מתרגש, שולח הודעות אקראיות באמצע הלילה כי פתאום חשבתי על משהו שמזכיר לי אותך. קונה מתנות בלי קשר לתאריך, מפציץ במחוות גדולות, אבל גם… שוכח ימי נישואין, קובע פגישות על התאריך של הדייט שתכננו חודש מראש, ומתבלבל בין מה שנאמר במציאות לבין מה שרק רציתי להגיד.

אני אוהב בעוצמה, אבל לפעמים אני שוכח שהאהבה נמצאת גם בפרטים הקטנים – בהקשבה עד הסוף, בזכירת הדברים שהם חשובים לה, בעובדה שבני זוג לא אמורים להיות "פרויקט" חדש ומסקרן שמוחי יזנק אליו ואז ידלג הלאה. אני לומד, כל יום מחדש, לא רק לאהוב אלא גם לשמור על האהבה.

הפרעת קשב עושה אותי לאדם שמביא המון תשוקה למערכת יחסים. אני סקרן, רוצה לגלות, לחקור, להבין. אני רואה את העולם קצת אחרת, וזה אומר שאני גם רואה את בת הזוג שלי אחרת – רואה בה דברים שאולי אחרים לא שמים לב אליהם. אבל זה גם אומר שאני צריך לעבוד חזק כדי לא לאבד ריכוז כשהיא מדברת על משהו שחשוב לה, לשים תזכורות כדי לא לשכוח דברים קטנים, להילחם בעצמי כדי לא לתת למוח הקופצני שלי להוביל אותי למקומות אחרים כשהלב שלי יודע בדיוק איפה הוא צריך להיות.

אז למי שאוהבת גבר עם הפרעת קשב – תודה.

תודה שאת מבינה שלא שכחתי כי אני לא אוהב, אלא כי הראש שלי פשוט מתנהל אחרת.

תודה שאת מזכירה לי דברים בלי להתעצבן, שאת יודעת שאני יכול להיות קצת כאוס אבל תמיד איתך בלב.

ולכל הגברים עם הפרעת קשב שאוהבים – זכרו שהפרעת קשב היא לא תירוץ, היא רק דרך אחרת לאהוב.
וזה בסדר לשים תזכורות לאירועים חשובים, להכריח את עצמנו להקשיב, ולהבין שאפילו אם שכחנו לקנות פרחים, לפעמים מספיק פשוט לעצור, להסתכל עליה ולהגיד לה: אני רואה אותך, אני כאן, אני אוהב אותך