ADHD ומבחני איתור למחוננים – מה באמת קורה שם?

זו שאלה שחוזרת אליי כל שנה. והיא שאלה מצוינת.

כשמסתכלים על הפרופיל הנוירו-קוגניטיבי של ADHD, התשובה די ברורה.

עובדה 1: ADHD לא פוגע באינטליגנציה

הפרעת קשב ADHD מתארת קושי בתפקודים ניהוליים, לא ביכולת החשיבה.

ילד יכול להיות חד, יצירתי ומהיר תפיסה, ובכל זאת להיתקע במבחן קצר ומובנה.

זו לא סתירה – זו המשמעות של ADHD.

עובדה 2: מבנה המבחן מאתגר במיוחד

מבחני המחוננים בישראל נשענים על: קשב מתמשך, מהירות עיבוד, זיכרון עבודה, הבנת הוראות מורכבות, ניטור שגיאות וויסות תגובה.

אלה בדיוק אזורי הקושי של ADHD, ולכן יכולת גבוהה לא תמיד מצליחה לבוא לידי ביטוי בתנאי המבחן.

עובדה 3: התפקוד ב- ADHD אינו יציב לאורך זמן

יש ימים ומטלות שבהם הילד זורח, ואחרות שבהן קשה יותר.

מבחן חד-פעמי קצר לא תמיד משקף את היכולת האמיתית.

מה כן משקף יכולת גבוהה?

יצירתיות, פתרון בעיות בלי לחץ זמן, חשיבה אסוציאטיבית וגמישה, ראייה חזותית-מרחבית, שאלות עומק וקשרים חכמים בין רעיונות.

אלו חוזקות שמופיעות בשטח ובספרות ולא תמיד נבדקות במבחני איתור.

מה אפשר לעשות לפני המבחן?

1.להסביר את מבנה המבחן מראש – ידע מפחית עומס ומעלה שליטה.

2.לתרגל הוראות מרובות שלבים ביומיום – חיזוק לזיכרון עבודה.

3.לתרגל 'עצירה לפני תגובה' – כמה שניות שקטות מצמצמות טעויות אימפולסיביות.

4.לבנות סביבת מבחן רגועה – תנועה קצרה, מים, הפוגה ממסכים.

5.לתרגל סוגי שאלות בלי להציף – היכרות, לא שחיקה.

6.להוריד דרמה מהמבחן – זה תבחין נקודתי, לא הגדרה של הילד.

בסוף, הקושי כאן הוא לא 'כישלון', אלא פער בין יכולת גבוהה לבין פורמט שמאתגר מוח עם ADHD.

התפקיד שלנו כמבוגרים הוא לראות את היכולת שהמבחן לפעמים מפספס – ולהחזיר לילד את האמון בעצמו.

שבת שלום וסופ"ש נעים,

שלכם, איריס שני מנכ"לית העמותה