יש לי חברה שאני ממש לא אוהבת לבקר אצלה. כשהילדים שלנו היו צעירים, היינו מבקרות הרבה אחת את השניה, תמיד השתדלתי להזמין אותה אליי ולא לבוא אליה. כשהייתי באה אליה עם הילדים, הייתי מודאגת, לא הייתי שקטה. המגירות במטבח תמיד היו פתוחות וחששתי שמישהו יקח משהו וייפגע. על כל הספות בסלון היו דברים מסוכנים לילדים, כמו מספרי ציפורניים, סיכות תפירה, סיכות לשיער, שולחן האוכל היה מלוכלך ומבולגן, בשירותים עמד בקבוק ניקוי ובחדרים, הארונות היו תמיד פתוחים ובגדים היו זרוקים על הרצפה בערימה ליד המקלחות. תמיד הרגשתי לא נח. רציתי לסדר, או לפחות להזיז הכל הצידה, אבל לא היה לי נעים. יום אחד בעלה קיבל מכה מהארון במטבח ונפצע בראשו, אחרי שהם רבו, היא התישבה לידי וסיפרה לי "כל החיים אני חיה בבלגן. כבר כשהייתי ילדה אמא שלי היתה רודפת אחריי שאחזיר ספרים לארון, אאסוף את המשחקים לקופסאות ותמיד איכשהו הייתי מצליחה להתחמק. כשהייתי סטודנטית, השותפה שלי עזבה באמצע בגלל הבלגן שלי. אף פעם לא חזרתי לבית מסודר. כשאחים שלי היו באים, הם תמיד היו צוחקים שהבית שלי נראה כאילו עכשיו היו גנבים. כל הנסיונות שלי לסדר את הבית, התחילו בהמון מוטיבציה, אבל לא נגמרו, כי גם הסדר שעשיתי היה מבולגן – התחלתי לסדר בכל החדרים ביחד, עשיתי המון התחלות ולא הצלחתי לסיים שום דבר.
בינתיים התחתנתי, ובעלי נאלץ לחיות בתוך הבלגן שלי. גם הילדים התרגלו. אף עוזרת לא הצליחה להחזיק אצלי מעמד ואני כל הזמן מחפשת מנקות. מדי פעם היינו עושים גיוס משפחתי, כולנו ביחד, מנקים ומסדרים. יום שלם היינו עובדים, מסדרים, מכבסים, מקפלים כביסה, מכניסים למדיח, מסדרים צעצועים – הכל. בערב היינו נהנים לשבת ביחד בבית הנקי והמסודר. אבל, זה היה מחזיק בקושי יום – אף אחד מאיתנו לא יודע להחזיר למקום, אז מהר מאוד שוב נערמו ערימות של דברים בפינת האוכל והחדרים התבלגנו, דלתות הארונות שוב נשארו פתוחות ואז כשהכל שוב פתוח, לאף אחד כבר לא אכפת והכל שוב מבולגן."
חשבתי לעצמי, שהרבה מאוד אנשים מתמודדים עם בעיות של סדר, יש לי כמה טיפים שאולי יוכלו להעלות את המודעות לנושא ויעזרו להם לשפר את המיומנות של סידור הבית –
- להחליט שעושים שינוי.
- להיעזר בחברים, בבני משפחה או באיש מקצוע בסידור הראשוני.
- לשמור על הסדר הראשוני – להחליט שלא מבלגנים את הסדר.
- לכל דבר יהיה מקום קבוע ולא מכניסים שום דבר במקום שהתפנה בארון או במגירה –
אלא את הדבר שיצא משם. - כלל הברזל – להחזיר מיד למקום (ולא אח"כ)!!
- להקצות זמן יומי לעשיית הסדר בבית.
אל תשכחו – הולכים לישון בבית מסודר וקמים לבית מסודר. בהתחלה זה מאוד קשה, אבל הסיפוק מההרגל החדש, יעזור לנו לשמור על ההרגל עד שיהפוך לחלק מהשיגרה שלנו.
בתאריך 12.11.18 התארחה אצלנו בדף הפייסבוק, דגנית גלסמן. דגנית היא פסיכולוגית חינוכית, מדריכה, מרכזת תחום האבחון והחינוך המיוחד, בשירות הפסיכולוגי-חינוכי של עיריית חולון. במהלך האירוח היא ענתה על שאלות שעסקו בהפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD, לקויות למידה כמו דיסלקציה, דיסגרפיה ודיסקלקוליה, מה ההבדל בינם לבין הפרעת קשב ועוד.
