בעקבות הבלבול בין הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD ללקות למידה והשאלות הרבות שעולות (מי מאבחן – רופא או פסיכולוג ? האם לכל האנשים עם הפרעת קשב יש גם לקות למידה ? האם לכל לקויי הלמידה יש גם הפרעת קשב ? האם תרופות עוזרות ללקויי למידה ?…), שאלות שמטרידות, מבלבלות ואינן מקבלות מענה, ביקשתי מדגנית גלסמן, פסיכולוגית חינוכית מדריכה, השירות הפסיכולוגי החינוכי בחולון, להצטרף אליי ושביחד נעשה סדר ונתאר את ההבדלים בין שתי ההפרעות.

ספר ה- DSM (ראשי תיבות באנגלית של Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). הוא ספר האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי, שמטרתו לאבחן ולסווג את הפרעות הנפש על פי תסמיניהן. את הספר מוציאה במשך 65 שנים, האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית.
בשנת 2013 יצאה המהדורה החמישית של ספר זה ובמהדורה זו שונה שם המושג "לקות למידה" ל-"הפרעת למידה".

הפרעת קשב והפרעת למידה הן שתי הפרעות שונות ויש ביניהן בלבול. נוטים לומר אותן בנשימה אחת ולבלבל ביניהן וזאת מכיוון שקרוב ל-30% מהאנשים עם הפרעת קשב, הם גם עם הפרעת למידה.

הפרעת למידה מתייחסת למגוון של קשיים אשר המשותף להם הוא, שהם פוגעים ביכולת לרכוש את מיומנויות הלמידה הבסיסיות: קריאה, כתיבה וחשבון. כאשר ישנו קושי בלמידה,

• בשלב הראשון, מומלץ לפנות לסיוע לימודי: שיעורים פרטניים בביה"ס, מורי עזר בשעות אחה"צ, מרכזי למידה בבית הספר או במתנס"ים.
• בשלב השני באם לא חלה ההתקדמות המצופה, מומלץ לפנות לסיוע מקצועי – מורים המתמחים בהוראה מתקנת.
• רק בשלב השלישי ובמידה ולא חל שינוי משמעותי, מומלץ לפנות לאבחון דידקטי או פסיכודידקטי. באבחונים אלו ניתן לעמוד על טיב הקשיים ומקורם.

באבחון פסיכודידקטי ניתן לזהות אילו מיומנויות קוגניטיביות-חשיבתיות או תפקודיות, מונמכות ועומדות בבסיס הפרעת הלמידה. בתחום השפה, הנמכה עומדת פעמים רבות בבסיס קשיים בקריאה וכתיבה. קשיים בלמידת החשבון מקורם לרוב בהנמכה ביכולת כמותית או מרחבית. בנוסף יתכנו הנמכות בזיכרון, אשר עומדות בבסיס מגוון קשיים בלמידה.

הדרך להתמודדות עם הפרעת למידה היא באמצעות אסטרטגיות למידה, הוראה מתקנת ועזרים נילווים (מחשבון, מילונית אלקטרונית וכו'), שיסייעו בלמידה.

הפרעת קשב היא הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקשיים בקשב, היפראקטיביות ואימפולסיביות, הפוגעים בתפקודו של הפרט. היא באה לידי ביטוי בכל תחומי החיים – בבית, בבית-הספר, בעבודה ועם הסובבים, בזאת היא נבדלת מהפרעת למידה.

חוסר השקט, המאפיין הפרעת קשב, יבוא לידי ביטוי בבית הספר, בעבודה וגם בבית – קימה מהשולחן באמצע האוכל למשל או אי שקט המתבטא בתנועתיות יתר (ידיים, רגליים). הדבר נכון גם לגבי אימפולסיביות – ביצוע ללא חשיבה מוקדמת, פליטות פה, חוסר יכולת לסנן דברים ובמקרה של הפרעה "שקטה", תופיע הימנעות בבית, בעבודה ובבית-הספר.

במצבים בהם קשיים מעין אלה מופיעים לכל אורך היום, ניתן לפנות להערכה רפואית של נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים או משפחה שהתמחה בתחום הפרעת הקשב (רופאי קשב), עוד טרם עריכת אבחון פסיכודידקטי או דידקטי מקיף, מכיוון שהפרעת קשב היא נרחבת ומקשה על כל תחומי החיים, בכלל זה על הלמידה. פעמים רבות רק לאחר התאמת טיפול מתאים להפרעת קשב, ניתן לאבחן, לחשוף ולגלות קשיים או הפרעות למידה.

הדרך להתמודדות עם הפרעת קשב היא באמצעות טיפול תרופתי בשילוב עם אסטרטגיות התארגנות (קוג-פאן), טיפול התנהגותי (CBT, תכניות התנהגות-עיצוב התנהגות), ליווי רגשי (שיחות, תרפיות), שימוש בעזרים נלווים (שעון, שעון-עצר, אפליקציות לניהול זמן וכו'), שיסייעו בהתנהלות היומיומית.

אז לפני שמחליטים איך קוראים לזה, בואו נדייק את הקשיים, נתייעץ עם אנשי המקצוע ורק אז נבחר בדרך שבה נתמודד עם הקשיים שעולים.

דגנית ואני נשמח לענות לשאלות נוספות.

חג שמח !
זה הולך להיות לא פשוט אבל תלוי איך נתמודד עם זה. אם נגיע מוכנים, הכל ייראה אחרת. אני לא מבטיחה אבל לפחות ננסה.
מה שהכי חשוב זה שנגיע עם מצב רוח טוב, רצון טוב והבנה שכל התלונות של הילדים הם מקושי אמיתי. זה יעזור לנו להתמודד עם זה אחרת. לא נסתכל על זה ממקום ביקורתי, של דווקא, פינוק או חוצפה אלא מתוך הבנה אמיתית שקשה להם.
אז אם נשמע השנה –

• ההגדה משעממת
• אין לי מה לאכול פה
• הילדים האחרים מעצבנים אותי
• כמה רעש ובלגן
• אני לא מכיר אף אחד
• השמלה דוקרת לי, החולצה מציקה לי
• הדוד הזה תמיד צוחק עליי
• אני שונא את הריח של הכלב שלהם
• הכיסא מכאיב לי
• לא יכול לשבת כל כך הרבה זמן
• אי אפשר לזוז אצלם בבית

אנחנו יכולים להבין את כל הטענות של הילדים שלנו, ויכולים להכיל ולהתמודד כשזה במסגרת הבית שלנו, כשאנחנו בלי קהל מסביב. אבל כשאנחנו נמצאים במסגרת משפחתית מורחבת, כמו בארוחת החג ויש סביבנו "קהל" אנחנו מגיבים בצורה שונה מהדרך שהיינו מגיבים בבית. הדבר מבלבל את הילדים ומכניס את כולנו ללחץ. התגובות שלנו הופכות להיות קיצוניות, עצבניות ולא תמיד הגיוניות.

אז בואו נתכונן לקראת המפגש המורחב ובכך נקטין את העימותים –

• נברר מראש מי המוזמנים ונספר לילדים מי צפוי להגיע בערב כאורחים וכמתארחים.
• נקבע מראש במה מותר לשחק אצלנו ובאלו משחקים לא. אם אנחנו מתארחים, נציע לילדים להביא אתנו משחק לעצמם.
• נשתף את הילדים בהכנת קטע קריאה מההגדה. שיוכלו להתאמן ולקרא אותו מראש בבית.
• נתן לילדים לעזור בקישוט שולחן הסדר.
• נתאם מראש את מקומות הישיבה של הילדים.
• ניתן כל מיני משחקים ומשימות הפעלה במסגרת קריאת ההגדה.
• נדאג להביא אתנו מאכל אחד אהוב על הילדים ונניח אותו בקרבתם. כך נדע שהילדים יאכלו לפחות את זה.

במפגשים משפחתיים אנחנו שוכחים לא פעם להתייחס לילדים שלנו. תזכירו לעצמכם מדי פעם להרים את הראש ולהתייחס לילדים בחיוך, שאלה, הנחת יד או חיבוק. תנו להם להרגיש כמה אתם גאים בהם.

כל ארוחה, מפגש משפחתי שעובר בהצלחה מחזק את מעגלי ההצלחות של הילדים ונותן להם כוחות וחשק למפגשים נוספים.

חג פסח שמח !!

שאלו אותי בתוכנית רדיו בה התראיינתי השבוע
למה לריב, לכעוס, להעביר את שעות היחד המעטות שלנו עם הילדים במשהו שבכלל קשור למסגרת חיצונית. למה להכניס את בית הספר הביתה?
כי בית הספר הוא ההכנה לחיים עבור ילדים ולכן חשוב ללמד אותם איך מתמודדים עם שיעורי בית כהכנה לחיים הבוגרים. תפקידנו, בין שאר התפקידים הוא ללמד אותם איך מתמודדים עם אתגרים גם כשקשה ולא מתאים.

כמה דברים שיכולים לעזור לשפר את הרגלי הלמידה של ילדים עם הפרעת קשב ופעלתנות יתר ADHD:

1. שגרה. ילדים עם הפרעת קשב צריכים רוטינה. גם אם אין שיעורי בית, חשוב להקפיד להקדיש זמן ללמידה, אפילו עשר דקות, כדי להפוך את הלמידה לחלק קבוע משגרת החיים של הילד.
2. להפוך את הלמידה למשחק. אפשר ליצור תכנית פעולה ולקבוע רף, שאם הילד יעמוד בו הוא יקבל צ'ופרים. כך אפשר להכניס את הילד לאווירה של משחק, רמת המוטיבציה שלו תעלה, והוא יהיה יותר מחויב ו"בתוך הסיפור"
3. ללמוד ביחד. ילד עם הפרעת קשב לא ישב בשקט ליד השולחן וילמד (לפעמים אין בכלל צורך לקנות שולחן כתיבה) הוא יעדיף תמיד ללמוד בחברה. כדאי למצוא חבר שיבוא ויוכלו להכין שיעורים יחד, אפשר ממש לעשות תורנויות של למידה משותפת בין ההורים בכתה, כך שכל יום קבוצה של ילדים תלמד יחד בבית אחר.
4. לילד עם הפרעת קשב קשה לשבת ולעבוד לאורך זמן – כדאי לעבוד לפי זמנים: 10 דקות לימודים 5 דקות משחק או לסיים עמוד בספר ולעשות הפסקה.
5. לארגן ילקוט ליום המחרת בכל ערב. הילד יהיה מוכן ורגוע יותר וככה קל יותר להיזכר במידה וצריך לבוא עם חולצה לבנה או להביא ספר תנ"ך.
6. להיעזר בוואטסאפ הכיתתי של ההורים. הרבה ילדים שוכחים, לא מבינים את ההנחיה או לא מספיקים לרשום. הילד שלכם לא היחידי – אל תתביישו לשאול את ההורים האחרים.
7. לקחת עזרה. אם אתם לא מסוגלים לעזור לילד ללמוד, תיעזרו באדם חיצוני שכן מסוגל.
   אפשר להביא מורה להוראה מתקנת, אפשר לקחת תלמידת תיכון שתעזור, ולא פעם תעשה עבודה טובה לא פחות ממורה מקצועית, כי בנות נוער הן גם דמות לחיקוי עבור הילד. אפשר גם להיעזר בסבים וסבתות.
8. להגדיר בסדר היום זמן ללמידה עם הילד. זה זמן שבו ההורה יודע שהוא שם את הטלפון בצד, לא נכנס לוואטסאפ ולא לפייסבוק, אלא מתרכז ומקדיש לשיעורים. בדרך זו הכנת השיעורים תהיה גם יעילה יותר וגם תקח פחות זמן.

השבוע במסגרת פרויקט "מפתחות לחיים" של העמותה, יצאנו לפגוש בני נוער מקסימים שעושים את כל המאמצים לעבור תיאוריה ונתקלים בקשיים. מסתבר שלא פשוט לעבור תאוריה היום.
החלטנו להגיע אליהם ולנסות וללמד את החומר בדרך אחרת מהרגיל: לשים דגש על מוטיבציה והנעה, מתוך הבנה כי שינויי במוטיבציה יכול לחולל שינוי אמיתי בתוצאות.
הפעלנו את כפתור המוטיבציה: אתגרנו, הפעלנו, דחפנו, שמנו יעדים והצבנו מטרות.
ואז צריך היה להיות שם ברגעים בהם בני הנוער נשברים, לא מאמינים בעצמם, ספוגי כישלונות חושבים שנדונו להיות לא מוצלחים.

בזמנים כאלה אנחנו המבוגרים צריכים להיות שם כדי להמשיך ולאתגר להמשיך ולכוון להמשיך ולהאמין ולא לוותר.
וכן גם לחבק חיבוק גדול פיסי ורגשי כדי שיוכלו להמשיך לנוע הלאה, קדימה ולנסות פעם נוספת ולא לוותר.
במשך ארבעה ימים צחקנו ,חיבקנו, למדנו, אכלנו, שרנו, רקדנו ובעיקר הראינו שאנחנו מאמינים בהם.
התחלנו מוקדם בבוקר וסיימנו ממש מאוחר בלילה.
כל רגע היה מלא עניין, מרתק, חכם ונותן כוח להמשיך ולרצות להיות חלק מהעשייה הזו.
זו רק ההתחלה. יש עוד הרבה מה לעשות.
תודה לחברת מגדל שיזמו את הפרויקט ולכל מי שנתן כתף.