הורים –

אנחנו לא יכולים להתעלם מקיומם של המעמדות בתוך המשפחה. הם אלה שיוצרים את המלחמה הקיומית על תשומת הלב של ההורים ושל המשפחה המורחבת.

כשאתם מתכננים ילד נוסף, התייחסו לעובדה שהילד האמצעי שלכם ייאלץ לעשות הרבה ויתורים. החל בוויתור על מקומו במשפחה ועל מעמדו בבית ובהמשך ויתור על חלק מתשומת לבכם.

השינוי במעמד שלו, הוא שינוי בתפקידו במשפחה – המעבר בין המעמדות הוא קריטי. אתם חייבים להיות מודעים לכך שהוא ויתר על מקומו, אח"כ על תשומת ליבכם ועכשיו גם נדרש ממנו לוותר בעימותים עם האח שלמעשה תפס את מקומו.

בכל פעם שאתם מבקשים ממנו לוותר או אומרים את המילה "קטן", אתם למעשה מלבים את תחושות הבלבול, הכעס והקנאה. חשוב שתהיו מודעים ולפני שאתם מבקשים ממנו לוותר תחשבו שוב אם זה נכון, מתאים ומגיע לו.

כך תעזרו לילד שלכם, שהיה עד לפני רגע הקטן ביותר, להיכנס לתפקיד החדש שלו.

דווקא עכשיו הוא צריך מכם הרבה תשומת לב וחיזוק במעמדו החדש.

החלטתם להתגרש – התייעצו עם איש מקצוע או מקורב אובייקטיבי, שלא מעורבים רגשית ורשמו לעצמכם את הנושאים הבאים, שיש לחשוב עליהם לפני כתיבת הסכם הגירושים :

• א. מתי ואיך להודיע לילדים –

לאחר שסיכמתם ביניכם את הפרטים הנוגעים בילדים. כך תוכלו לספר להם ביחד על השינויים.

אם יש לילד בר-מצווה – חכו עד אחרי האירוע

• ב. מקום מגורים –

איפה כדאי לבן או בת הזוג שעוזבים לשכור דירה. מה נכון יותר לטובת הילדים – מרחק הליכה או מרחק גדול יותר.

• ג. חלוקת רכוש –

האם נכון יותר שאחד מבני הזוג יישאר בדירה המשותפת לתקופה מסוימת, כדי למנוע טלטולים רגשיים נוספים לילדים.

• ד. הסדרים כספיים –

החליטו עליהם ביניכם ובשום מקרה אל תשתפו את הילדים בנושאים אלו.

• ה. להחליט על הסדרי ראייה או משמורת משותפת –

האם ההחלטה היא נגזרת של שיקולים כלכליים או מתוך קושי רגשי להיפרד מהילדים.

• ו. עבודה –

האם ההסדר המועדף עליכם מסתדר עם אילוצי העבודה.

• ז. מסגרות חינוכיות –

הילד רק עבר למסגרת חינוכית חדשה והתאקלם בה נהדר – ברור שלא נעביר אותו.

• ח. מעגל קרובים לעזרה –

האם הסבים והסבתות, חברים, שכנות – יכולים להתפנות יותר לעזרה עם הילדים.

• ט. החלטות חינוכיות –

להחליט על העקרונות והערכים החינוכיים שאנחנו רוצים לשמור עליהם בשני הבתים בהמשך. לדוגמה: אוכל כשר, צמחונות, טבעונות, הרגלי צפייה בטלוויזיה,

המציאות בסופו של דבר קובעת לנו סדרי עדיפויות. החלטות רבות ינבעו בסופו של דבר משיקולים ריאליים. אבל, ברגע שהדברים יהיו כתובים על הנייר, הם יהיו ברורים יותר ויהוו לנו מעין מתווה, מפת דרך, שנוכל להיצמד אל הדברים החשובים בה וכך נוכל למנוע טלטלות מיותרות לכולם.

חברים, תישארו כל הזמן עם יד על הדופק – שימו לב שהקשיים של הילדים לא יהפכו להיות המכשול החברתי שלהם. תנו להם להתמודד עם הקשיים גם בבית. ילדים לומדים מהתמודדות, זה האימון שלהם והאימון מתחיל בבית.

הפרידה מאדם קרוב היא קשה למבוגר ובמיוחד לילד שהיה קשור לאדם שנפטר. הוא איבד חלק משמעותי מחיי היומיום שלו.

למרות הכאב האישי שלנו, אנחנו צריכים להיות מודעים לקושי של הילד ולתת לשיתוף בכאב מקום בבית.

ילדים רבים מתמודדים עם אובדן של בני משפחה, קרובים או חברים, אנחנו המבוגרים צריכים להיות שם עבורם –

• לדבר על האובדן באופן חיובי ולהפוך אותו לחלק מהיומיום של המשפחה.
• לעזור להם לראות איך ממשיכים את החיים עם הכאב.
• לא לוותר על השמחה והצחוק.
• להיזכר ביחד ולספר סיפורים וחוויות משותפות.
• לאפשר להם לדבר על זה שמתגעגעים.

הכי חשוב – להמשיך ולשמור על הטקסים המשפחתיים קטנים וגדולים, שהיו חלק מהחיים המשפחתיים ולאט לאט להוסיף גם רעיונות חדשים שלנו, שיהפכו את הטקסים למסורת המשפחתית שלנו עם נגיעות לאדם שעזב ונפטר.

רגע לפני חנוכה, חשבנו על כמה טיפים שיכולים להיות מועילים לכולנו –

• נחליט מראש שלא הולכים ליותר משתי הצגות בחג.
• ניקח איתנו עוד אדם מבוגר ולא נהיה לבד וכך נוכל גם להתפצל.
• ננסה להשיג כרטיסים לחזרות הגנרליות, כי המחיר מוזל שם.
• מראש – נגדיר את התקציב לכל הבילוי ונבוא עם כסף מזומן.
• במיוחד נגדיר תקציב לכל ילד לפיתויים שבדוכנים בחוץ – לכל אחד תקציב מוגדר.
• נשתדל לקנות כרטיסים בקצה השורות כדי שיהיה לנו קל לצאת ולהיכנס גם באמצע המופע וכך נמנע גם את המבוכה.
• לא נביא לפסטיגל ילד שעוד לא חווה הפקה גדולה ורועשת מסוג זה.
• ניקח אתנו אטמי אוזניים לסובלים מהרעש.
• נקפיד להביא אתנו דברים שיעסיקו את הילד, כשיאבד את הסבלנות (משהו לידיים כמו משחקי טנגל, או פלסטלינה, או לושלוש וכדומה).
• נקפיד להלביש את הילדים בבגדים נוחים. (בסגנון טרנינג)
• אם יש בעיה – אני ממליצה על כריות פילטיס (עם זיזים), ילדים דיווחו של זה עוזר להם.
• נקפיד לצאת הרבה זמן קודם כדי שלא נגיע בלחץ. שנוכל לחנות בנחת ולהיכנס לאולם בלי הצפיפות.
• חשוב שנתן לילדים להוציא את המרץ ממש עד הרגע האחרון – לתת להם לרוץ בחוץ או לעשות יחד אתם פעילות שמאווררת.