התעודה היא רק חלק

התעודה היא רק חלק מהילד – שהוא עולם ומלואו.
מורות ומורים יקרים, אנחנו מתקרבים לרגע הזה בשנה, הרגע שבו אתם מחלקים את דף הציונים שמסכם מחצית שלמה.
עבור רוב התלמידים, זהו יום של התרגשות או חשש קל, אבל עבור תלמיד או תלמידה עם הפרעת קשב (ADHD), יום חלוקת התעודות הוא לעיתים קרובות יום טעון מאוד.
יום שבו ה"חותמת" הרשמית מאשרת את מה שהם אולי מרגישים כל השנה: שהם לא מספיק.

הילדים האלה יודעים שהם חכמים ויצירתיים, אבל הם גם יודעים שהתעודה היבשה לא תמיד יודעת למדוד את המאמץ העילאי שנדרש מהם כדי לשבת שיעור שלם, את האנרגיה שהשקיעו כדי לא לאבד את המחברת, או את המלחמה הפנימית להישאר מרוכזים כשהראש מושך למקום אחר.

איך תוכלו להפוך את היום הזה למעצים? הנה כמה רעיונות קטנים שעושים הבדל גדול:

• "סנדוויץ' של מחמאות": בשיחה האישית, התחילו וסיימו בחוזקות של הילד.

הניחו את האתגרים או הציונים הנמוכים באמצע, אבל דאגו שהטעם שיישאר בפה יהיה של מסוגלות והצלחה.

• הוסיפו פתק אישי ("סטיקי נוט"): הדביקו על התעודה פתק קטן בכתב ידכם עם משפט שרואה אותם מעבר למספרים: "החוש הומור שלך הוא נכס לכיתה", "ראיתי איך עזרת לחבר השבוע", "אני גאה במאמץ שלך במתמטיקה, גם אם הציון עוד לא שם".

• מדדו את הדרך, לא רק את התוצאה: תלמידים עם הפרעת קשב זקוקים להכרה על המאמץ יותר מאשר על ההישג.

אם ילד הגיש את כל העבודות בזמן – ציינו את זה כהישג ענק, גם אם הציון בעבודה הוא 70.

• שאלו אותם: "במה אתה גאה?": לפני שאתם מציגים את הציונים, תנו לילד הזדמנות לספר על רגע אחד במחצית שבו הוא הרגיש טוב עם עצמו. זה מעביר את הפוקוס משיפוטיות להתבוננות פנימית חיובית.

• הפרידו בין הילד לבין ההפרעה: אם יש הערות על התנהגות או אי-הכנת שיעורים, נסחו אותן כאתגרים שאפשר לפתור יחד ("בוא נחשוב איך לעזור לך לזכור ציוד"), ולא כפגמים באופי של הילד.

עבור ילד שרגיל לראות את הקשיים שלו מול העיניים, המילים שלכם הן המגדלור.
תזכרו – ציונים אפשר לשפר, אבל תחושת מסוגלות שנבנית בזכות מורה שרואה אותך באמת, היא נכס לכל החיים.

להמלצות, אסטרטגיות עבודה ותמיכה לאנשי מקצוע היכנסו
לקהילת המורים והמורות המחבקת של קווים ומחשבות>>
הצטרפות לקבוצה: https://www.facebook.com/groups/1783296265463162
תודה לבנק מסד על התרומה והתמיכה בקהילה!