יום השואה

צפירה – דקה דומיה. שוב צפירה – שתי דקות דומיה. מי יכול לעמוד שתי דקות בלי לזוז ? ועוד כשכולם עומדים וצריך !? אבל חייבים. זה יום עצוב, אנחנו יודעים שזה יום שהמון משפחות עצובות בו. אז מה עושים כדי לא לצחוק, לא לזוז ?

ילד אחד אמר לי שכדי לא לצחוק הוא עומד, מוריד את הראש ומתנתק וחושב על דברים אחרים רחוקים. ילד אחר אמר שהוא מחזיק כדור לחיץ שעוזר לו.

בכתות יושבים הרבה ילדים וכל אחד מהם מגיב אחרת לדברים עצובים, קשים, מרגשים.

דברו אתם לפני, הכינו אותם לקראת הטכסים, בדקו כיצד תוכלו לעזור להם להתגבר, כך שהם יוכלו להשתתף ולהתמודד עם הטכסים בביה"ס.

    תפריט נגישות