איך מוצאים כוח לעוד ארוחת חג?

שישי בבוקר,

 

ערב סוכות: מצבר ב-1% – איך מוצאים כוח לעוד ארוחת חג?

 

אם נהיה כנים, רובנו מגיעים לערב החג הזה כשאנחנו נוסעים על אדי הדלק האחרונים. אירחנו בראש השנה, עברנו את יום כיפור, והתפקודים הניהוליים שלנו, ההורים, פשוט מרוקנים. הוסיפו לזה ילדים עם ADHD שסדר היום שלהם השתבש כבר לפני שבועות, והמחשבה על "עוד ארוחת חג" נראית כמו הר שקשה מאוד לטפס עליו.

 

אז איך בכל זאת אנחנו מוצאים את ה"סטרטר", מרימים את עצמנו ומגיעים לארוחת החג הערב בשלום, ואפילו עם חיוך?

 

הסוד הוא לשנות לגמרי את חוקי המשחק. אנחנו עוברים מ"ארוחה רשמית" ל"הורות בעצימות נמוכה".

 

הנה מה שכן נעשה הערב כדי להטעין את המצבר:

 

🔵 נאמץ אווירת "פיקניק" משפחתי – סוכה היא בסופו של דבר מבנה בחוץ. בואו נתייחס לארוחה הזו כאל פיקניק קליל ומשוחרר. נגיש אוכל פשוט שהילדים באמת אוהבים לאכול, נלבש בגדים נוחים שאפשר לזוז בהם, ונשתמש בכלים שהופכים את הסידור בסוף לקל ומהיר. הקלילות הזו מורידה מיד את מפלס הלחץ לכולם.

 

🔵 נחבר כבלים ל"סטרטר" שלנו – כשאין לנו כוח לקום ולהתארגן, נשתמש בגירויים חיצוניים. נשים מוזיקה קצבית ומשמחת שאנחנו אוהבים בפול ווליום בבית. המוזיקה מזרימה דופמין ומניעה את הגוף שלנו לפעולה, הרבה לפני שהמוח העייף שלנו מחליט ש"בא לו".

 

🔵 נייצר נוחות חושית יזומה – הסוכה עלולה להיות מאתגרת חושית – כיסאות קשים, צפיפות, תאורה שונה או חרקים. נביא איתנו מהבית את הכרית האהובה עליהם, נאפשר להם לשבת במקום שהכי נוח להם סביב השולחן, ונייצר עבורם (ועבורנו) סביבה עוטפת, נינוחה ומזמינה.

 

🔵 ניתן תפקידים של שייכות: נעניק לילדים תפקיד אקטיבי וקצר מועד, למשל, לחלק את המפיות, להדליק את שרשרת האורות או לבחור שיר אחד שכולם ישמעו. פעולה קטנה מעניקה להם תחושת ערך משמעותית ומכניסה אותם לאירוע באנרגיה חיובית של עשייה.

 

ערב סוכות הוא הזדמנות לשבת יחד תחת קורת גג פשוטה, להזכיר לעצמנו שהשלמות נמצאת דווקא בפשטות, ולהודות על הביחד שלנו.

 

קחו נשימה עמוקה, תחגגו בקצב שלכם, ופשוט תהנו מהרגע.

 

חג סוכות שמח ושבת שלום, איריס שני