להגיע בזמן

אנחנו משתדלים וזה לא יוצא. היינו רוצים להגיע לפני כולם ולא לספוג את מבטי ההאשמה מהנוכחים. היינו רוצים שהילד שלנו יהיה הראשון בגן ויוכל לבחור לעצמו את המשחקים. לא היינו רוצים להיות אלה שמודיעים להם שהאירוע מתחיל חצי שעה יותר מוקדם כי אולי ורק אולי פעם אחת נגיע בזמן. וגם אז אנחנו לא מגיעים בזמן […]

קראו עוד

יום העצמאות

"נמאס לי לנהל אותו. בקושי אני מנהלת את עצמי. הוא לא זוכר מה הוא צריך לעשות, הוא לא מאורגן, מתחיל דברים ולא מסיים, תמיד יש אצלו בלאגן בחדר, בשולחן, הבאלגן שלו גולש לכל פינה בבית, משאיר מגירות וארונות פתוחים, כל היום אני צריכה ללכת אחריו ולהזכיר לו, לסדר אחריו, לסגור אחריו, לנקות אחריו. אני כבר […]

קראו עוד

מי זוכר?

לפני כמה שנים הגורל זימן לי פגישה מאוד מיוחדת, עם אחות שכולה לחייל שנפל במלחמת יום כיפור ב-1973. כן חברים, 48 שנה עברו מאז שהיא פתחה את הדלת באחת בלילה, והייתה רק בת 17. היא עוד לא הבינה כמה שחייה הולכים להשתנות. ה"שבעה" המבלבלת עם החברים שלו מהיחידה, מצד אחד סיפרו סיפורים ומצד שני החיים […]

קראו עוד

"היא לקחה לי"

"אנחנו לא יכולים יותר לשמוע את הצרחות האלה בבית – היא לקחה לי, תורידי כבר, אני אקרע לך את הבגדים שלך, למה את נכנסת לי לחדר, אמא תנעלי לי את החדר, אני רוצה מפתחות שהיא לא תכנס לי, אני לא רוצה לדבר אתה יותר, היא לא מכבדת את הפרטיות שלי, לא מעניין אותה איך אני […]

קראו עוד

לא רוצה ללכת לארוחת חג !!!! נמאס לי שצועקים עלי. נמאס לי לאכול את כל הדברים המשונים האלה. מערבבים לי כי מיני מאכלים שאני לא מכיר. אני אוהב שניצל וצ'יפס. מה עושים עם האוכל המוזר הזה ? וגם צריך להתלבש בבגדים כאלה חדשים וצריך לשמור שלא אתלכלך. וגם תמיד משהו מגרד לי בצוואר או בבטן […]

קראו עוד